עמדת מרחב לחוק קידום הבניה במתחמים מועדפים לדיור

תקציר עמדת מרחב על חוק קידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור

יוני 2020

החוק קודם בהתבסס על הטענה כי ישראל מתמודדת עם "משבר דיור" חמור וכי הביקוש לדירות גאה לעומת
מחסור עמוק ב"מלאי תכנוני". הוועדה פעלה והפיקה מלאי תכנוני אדיר בזמן קצר (הוכרזו כ-150 מתחמים
מועדפים לדיור שנדונו בוועדה), אולם בפועל רק חלק קטן מהן משווקות. וכך נוצר פער גדול בין תכנון לבין הביצוע (היתכנות כלכלית ותפעולית).

פעולת הועדה תמכה בפרבור מתמשך שיצר "ערי שינה" שתחזוקתן יקרה ופגע בכושרן של הערים לבצע
תהליכי התחדשות עירונית ושיפור התשתיות העירוניות בהן. זאת תוך פגיעה קשה בעקרונות לדיור חברתי,
שהתמוססו עם השנים. וכך, התפישה העירונית של הזדמנויות רבות לאוכלוסיות מגוונות נרמסה ברגל גסה שוב
ושוב.

הוראות החוק הנ"ל מתבססות על הוראותיו משנת 2014. אולם ההצעה הנ"ל מיועדת להרחיב ולהעצים
את סמכויות הוועדה בצורה קיצונית, ולמעשה מחליפות את חוק התכנון והבניה, עקרונותיו ורוחו. בכך החוק
המוצע מהווה תחליף לתכנון ההיררכי והדמוקרטי לשיטת תכנון ריכוזית ואנטי דמוקרטית.

החוק קובע רוב מוחלט של נציגי ממשלה עם מיעוט נציגים של השלטון המקומי ושל החברה האזרחית ומפר גם את האיזון
בין האינטרסים הלגיטימיים השונים המיוצגים במוסדות התכנון הארציים. החוק מקנה לוועדה סמכויות
הגוברות אף על תכניות מתאר ארציות (למעט תמ"א/35 עמדה להוראת שעה - הותמ"ל). נוסף על כך הוא קובע, בין היתר, כללים יוצאי דופן, מלבד קיצור הזמנים ופגיעה בתהליכי שיתוף ציבור, כולל הפרטת הייעוץ המקצועי לוועדה.

לחליפין, ככל שדעתנו לא תתקבל, יש למזער את גדרו והיקפו של החוק.

לקריאת נייר העמדה המלא>>