

עירוניות בנגב
עירוניות בנגב - היסטוריה
עירוניות בנגב
הנגב הוא חבל ארץ המרוחק מהמרכז הכלכלי המצליח, מרכז הארץ. המוסדות המיישבים תכננו שהיישובים העירוניים של הנגב יהיו יישובים בגודל קטן ובינוני, מלבד באר-שבע ואשקלון, שישמשו מרכזי שירותים ליישובים הכפריים סביבם. פרנסתם של התושבים הייתה צריכה להתבסס על מתן שירותים ליישובים הכפריים וכן על עבודת חקלאות ביישובים הכפריים, או על כרית המחצבים בסביבתם. לאחר מעשה התברר כי ערי הנגב לא הפכו למרכזים עירוניים לסביבה הכפרית, אפשרויות הפרנסה בתעשיית המחצבים היו מצומצמות ולא נתנו פתרון תעסוקתי מספק לתושבים.
כבר יותר מ-50 שנה שערי הנגב אינן הופכות להיות מרכזים כלכליים חזקים המהווים מוקד משיכה ומנוע לצמיחה כלכלית ותרבותית עבור תושבי העיר והאזור. לצד מצב זה, המאזן הדמוגרפי של הערים שלילי על אף שאחוז הצעירים (20-44) עומד על 34%, בדומה לממוצע הארצי. הפעולות לפיתוח הערים ממוקדות במשיכת אוכלוסייה חזקה מבחוץ ופחות דנות באיכות החיים הניתנת לתושבים הקיימים וכיצד אפשר לממש את פוטנציאל האוכלוסייה הצעירה להישארות ארוכת טווח בעיר.
נסיונות לפיתוח הנגב עד היום
ברמה האזורית אפשר לראות כי ישנם פערים גדולים ברמה הסוציו-אקונומית בין הערים והמועצות האזוריות. התפישה העירונית האזורית של מרחב גורסת כי ההשפעה של העיר איננה מסתיימת בגבולותיה אלא יש לה השפעה ישירה על ההתיישבות הכפרית בסביבתה ועל הצלחת הערים השכנות. כאשר העיר חזקה האזור זוכה לשגשוג כלכלי ותרבותי, לרמת שירותים גבוהה ומתן הזדמנויות מגוונות יותר עבור כל התושבים.
העיר היא המנוע לצמיחה ובעלת תפקיד שאין לו תחליף עבור האזור. מאחר שאלו לא מתקיימים בערי הנגב ומרכזי הערים לא מציעים את מגוון ההזדמנויות ואיכות החיים, נוצר אתגר ייחודי אזורי הדורש חשיבה מחודשת לפיתוח אסטרטגיה מתאימה לפיתוח האזור. מדיניות הפיתוח כיום "מפרברת" את הערים באופן הפוגע בפוטנציאל חיזוק מרכזי הערים לעשורים הקרובים וחידושם. לצד זה מפתח ישובים כפריים המושכים אליהם את האוכלוסייה ברמה הסוציו-אקונומית הגבוהה יותר.
בנגב ישנם מוקדי הצלחה אך הם אינם מתקיימים לאורך זמן.
רמת הקישוריות בין ערי הנגב מונעת מימוש הזדמנויות ומכתיבה מציאות המכריחה משפחות ויחידים להחזיק רכב פרטי. התחבורה הציבורית מבוססת על אוטובוסים ותדירותם נמוכה בין הערים לבין עצמן וביניהן לישובים הכפריים. הרכבות מהוות פתרון תחבורתי עבור הנוסעים למרכז הארץ. סיטואציה זו מותירה את התושבים נטולי פתרונות תחבורה אמתיים, מציאות הפוגעת ביכולת להגיע לשירותים בסיסיים של חינוך ותעסוקה. אפשר לראות פערים ברמות הסוציואקונומיות בין הישובים הכפריים לערים.
אתגר יצירת העירוניות בנגב הוא בעל ערך חשוב עבור עמותת מרחב, ששמה לה למטרה לחזק את הערים כבסיס לגיבוש ובניה של חברה בריאה, הנהנת מצמיחה ואיכות חיים.



איך אנחנו רואים את הצמיחה בנגב?
קרן מיראז' פנתה אלינו והציעה לנו לערוך מחקר על הערים בנגב, קראו עוד על המחקר שערכנו על ערי הנגב בהתאם לכללי העירוניות שאנו מאמינים בהם.
ניוזלטרים
מרחב מעדכנת את חבריה ושוחרי העירוניות בישראל בפעילותה השוטפת, בתכניותיה ועמדותיה לגבי המרחב הציבורי והעירוני בישראל באמצעות ניוזלטר רבעוני

כנס מרחב הראשון, באר-שבע 2005
כנס מרחב הראשון לקידום רעיונות העירוניות ופיתוח המרחב העירוני בערי ישראל התקיים בשנת 2005 בבאר שבע

מעשה עירוני – כנס חיפה 2006
כנס מרחב השני לקידום העירוניות ופיתוח המרחב העירוני בערי ישראל התקיים בשנת 2006 בחיפה

כנסים
מרחב מקיימת כמעט בכל שנה כנסים מקצועיים לקידום רעיונות העירוניות ופיתוח המרחב העירוני בערי ישראל.

כנס מרחב השלישי – בת ים
כנס מרחב השלישי עסק בנושא הצפיפות העירונית והשלכותיה על איכות החיים והסביבה והתקיים בבת ים בשנת 2008

פארקינג דיי ישראל, 2017
בשנת 2017 הביאו מרחב ומגמה ירוקה את המיזם התחבורתי-סביבתי Parking Day לישראל כדי להעלות את חשיבותה של תחבורה מקיימת

עירוניות בנגב
אתגר יצירת העירוניות בנגב הוא בעל ערך חשוב עבור עמותת מרחב, ששמה לה למטרה לחזק את הערים כבסיס לגיבוש ובניה

ישראל עירונית 2050
'ישראל עירונית 2050' הוא מסמך מדיניות לחיזוק העירוניות במדינת ישראל ולהניח אותו על שולחן הכנסת, הממשלה והציבור

סדנה לתכנון – באר שבע
הסדנה לתכנון עירוני הראשונה של מרחב בשיתוף הציבור התקיימה בבאר שבע בשנת 2005

כנס סחנין – 2010
הכנס המשותף של ארגון "שכנים" ועמותת "מרחב" עסק בעירוניות מתחדשת בישובים העירוניים הערביים בגליל והתקיים בסחנין ב-2011

התחדשות ואדי ניסנאס
קיים רצון עז לשמר את המרקם החברתי והפיסי של שכונת הוואדי בחיפה כערך היסטורי, תרבותי, חברתי, אדריכלי, תיירותי וחינוכי

שאררט הכיכרות
סדנה לתכנון משתף לשיקום והתחדשות מתחם הכיכרות במרכז העיר קריית שמונה, 2008

עמדת מרחב לחוק קידום הבניה במתחמים מועדפים לדיור
cישראל מחסור עמוק בדירות ואי עמידה בביקוש הגואה. הועדה מצאה כי תוכננו כ-150 מתחמים למגורים בפרק זמן קצר אך רק

חוסן עירוני בשגרה ובחירום – מסמך
משבר הקורונה העמיד את הרשויות המקומיות בישראל ובעולם בפני דילמות ואתגרים קריטיים. המשבר הדגיש את החשיבות המכרעת של בניית "חוסן

איך גרים
'איך גרים' הוא פרויקט של מרחב, בשיתוף משרד הבינוי והשיכון, מתוך הבנה שקיים בישראל הכרח לתכנן בצורה אחרת את סביבות

ארכיון
למרחב מאגר עצום של חומרי מחקר, דוחות, ניירות עמדה ופעולות שטח רבות שעשתה מאז היווסדה. רבים מן החומרים הללו נמצאים בארכיון

ייצוג
מרחב גאה להיות אחת ממבחר מצומצם של עמותות וארגוני חברה ורווחה אשר שולחים בקביעות נציגים לדיוני ועדות התכנון הארציות. בימים

עבודה ישומית
מרחב יוזמת ומקדמת מגוון תכניות ופעולות בישובים רבים בישראל שמטרתן התחדשות עירונית וקידום עירוניות בת קיימא. לצד הכשרות מקצועיות ופעילויות

הכשרות
מרחב מקיימת שלל הכשרות מקצועיות בתחומים שונים ובמקומות שונים שכולן נועדו לקדם עירוניות והתחדשות עירונית ברחבי הארץ.

העשייה שלנו
מרחב מקדמת תכניות, מחקרים וסדנאות מקצועיות שתכליתן קידומו של רעיון העירוניות הטובה על שלל היבטיה.
