אחד התהליכים הבולטים ביותר שקרו בתחום התכנון העירוני הוא קידום ועידוד בניית קניוני ענק ומרכזים מסחריים, במקביל להתרחקות ממסחר עירוני של רחובות מסחריים עם חנויות קטנות, "כמו של פעם".

הרחובות המסחריים בערים הותיקות בישראל היו בעבר הלב הפועם של העיר, המקום בו נפגשו התושבים, קנו ובילו. לאורך שנים סבלו רחובות אלו מקיפאון והזנחה, אך לאחרונה מתקיימת מגמה של 'חזרה העירה' והרחוב המסחרי מהווה את הבסיס. רחוב מסחרי תוסס ומשגשג תורם לגיבוש ויצירת זהות עירונית, מהווה מוקד לפעילות חברתית, תרבותית וכלכלית, ומשלב מרכזיות ונגישות לפעילויות שונות כמו מסחר, תעסוקה, שירותים ציבוריים ועוד. יותר מכך, הרחוב המסחרי העירוני חשוב מכיוון שהוא תורם לכלכלה העירונית המקומית ובכך לרווחת התושבים על ידי עידוד עסקים קטנים ומקומיים וקנייה קרוב לבית תוך הליכה ברגל או נסיעה באופניים.

המושג 'עירוב שימושים' הפך לפרקטיקה תכנונית שמיושמת במקומות רבים ברחבי הארץ. בניינים בהם מסומנת חזית מסחרית בקומת הקרקע ומגדלים בעלי מסחר בקומות הראשונות הפכו להיות חיזיון נפוץ במערכת התכנון הישראלית. מנגד ישנם פרויקטים בהם קיימת חזית מסחרית אך הם אינם מצליחים.

תכנון רחובות מסחריים מורכב הרבה יותר מסימון חזית מסחרית בתכנית ויש צורך להבין את המאפיינים של רחובות מסחריים ואת האופן שבו מסחר עירוני מתקיים במפלס הרחוב. לצורך כך חקרנו ובדקנו רחובות מסחריים בישראל ואת המאפיינים הבסיסיים של רחוב מסחרי יציב ומקיים.

מצגת המחקר כפי שהוצגה באסיפה הכללית של מרחב מצורפת בקישור הבא:  כלים ועקרונות לתכנון רחובות מסחריים

רחוב מסחרי בבת ים