ספטמבר 20 2009

האנטי-אורבניזם של פרנק גרי

בשעה 23:10 נושאים: אורבניזם,ביקורת

פוסט מאת יואב לרמן.

לפני כחודשיים התחוללה מיני דרמה בעימות בין פרנק גרי, אחד האנשים שמובילים את מגמת האדריכלות האנטי-עירונית בעולם, ופרד קנט, היו"ר של PPS – Project for Public Spaces אשר מנסה להחזיר את אומנות תכנון הערים ויצירת מקומות (Placemaking) למקומה הראוי.

הארוע התרחש במסגרת כנס באספן כאשר פרנק גרי ענה לשאלות מהקהל אחרי שהעביר מצגת. פרד קנט לא היסס לשאול את פרנק גרי מדוע הרבה פעמים אדריכלות גדולה ואייקונית בדרך-כלל לא מייצרת מרחבים ציבוריים איכותיים בסביבתה. פרנק גרי, אשר מצליח לשלב לא רע אדריכלות אייקונית עם מרחב ציבורי גרוע, לא רצה לענות על השאלה ולמרות שקנט חזר עליה פעמיים נוספות הארכיטקט המפורסם ניפנף בידו בזלזול. הארוע גלש משם וסיפק כר נרחב לדיונים ברשת. כדאי לציין שהרחבה הציבורית לצד המבנה המפורסם ביותר של גרי (המוזיאון של בילבאו) היא מרחב ציבורי נטוש ומנוכר ועוברי אורח תמימים (ונדירים) חשופים בה למעשי שוד.

מעבר לכך שאת פרנק גרי כבר מאוחר מדי לשנות, השאלה הזו והדיון שפרץ בעקבותיה מאירים את הבעייה העיקרית של תכנון הערים כיום. לא פעם, ועדות התכנון והמוסדות הפוליטיים מעדיפים אדריכלות גדולה ובומבסטית על פני שיקולים אורבניים של מקום, זהות ואיכות. בישראל למשל, מבנה התחנה המרכזית החדשה, המבנה החדש של הבימה והמפלצת העונה לשם הולילנד תוכננו כולם ע"י רם כרמי (פרנק גרי הישראלי) והם מהווים מפגע צורני בולט בסביבתם, כאשר את ההשפעות של מבצר הבימה החדש עוד נזכה להרגיש שנים רבות. למרות קיומם המצער של מבנים אלה, רם כרמי נהנה מיוקרה רבה בקרב החוגים האדריכליים בישראל וכמוהו פרנק גרי.

אולי זה גם לא מפתיע שגרי נבחר לתכנן את אחד הפרויקטים ההזויים בתולדות ארץ-ישראל והעולם – מוזיאון הסובלנות בירושלים (שמבטא את מידת הסובלנות של פרנק גרי כשהוא נשאל שאלות שלא מוצאות חן בעיניו) ייתן גם לנו (בעיקר לירושלמים) להנות מארכיטקטורה שכל קשר בינה לבין בני אדם מקרי בהחלט.

להמשך קריאה:

הפתרונות של פרד קנט לסוגיית האדריכלות האייקונית והמרחב הציבורי

יואב לרמן הוא דוקטורנט במחלקה לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב וכן כותב בבלוג האישי שלו, “עוד בלוג תל-אביבי”, ועורך את הבלוג של עמותת מרחב.

8 תגובות

8 תגובות לפוסט “האנטי-אורבניזם של פרנק גרי”

  1. אליאבבתאריך 21 ספטמבר 2009 בשעה 03:20

    אין ספק שמוזיאון חוסר הסובלנות בירושלים הולך להיות כישלון. ברור לגמרי. גם מסכים שכרמי אחראי לאסונות אורבניים רבים. השאלה שלי היא באלו תנאים אכן יש מקום למבנים מהסוג הזה במרקם עירוני. לדעתי בית המשפט העליון בירושלים, למשל, הוא מבנה ציבורי מוצלח למרות ניתוקו. כנראה שהכל בסוף תלוי הקשר.

  2. נחום כהןבתאריך 21 ספטמבר 2009 בשעה 07:50

    יואב לרמן, דבריך מבהירים את הניכור הרב בין אדריכלים ובין אורבניסטים. לי נדמה שמובן הדבר כי עיר לא יכולה בלי מרחב ציבורי, ואדריכלות אפשר לשתול (כמו שלט חוצות) בכל מקום.
    למרבית הפלא, התופעה גורפת דברים כמו "עיצוב אורבני", מונח בעל סתירה פנימית (זוהי אדריכלות של הרבה בנינים, ללא הקשר עירוני).
    התופעה הזו היא נתמכת על ידי אדריכלים, שאינם מצליחים להבין כי "תכנון עירוני" בא לפני העיצוב. "תכנון עירוני" מכין גם את החלל הציבורי, אותו ימלא העיצוב בתוכן.
    הוויכוח שאתה מצטט, מנסה לנקות את הערפל שבו חיים אדריכלים כמו 'רם כרמי' או 'פראנק גרי', שהם מעצבים נטו בנפשם, ותמיד יהיו. העיצוב איננו מצליח להירתם לכוון העירוניות או לתרום דבר.
    אולי אתה יודע שלפני שנים היו שתי מגמות בטכניון, אחת ל"תכנון ערים", האחרת ל'אדריכלות'. חלפו עברו להם הימים האלה, התכנון העירוני נעלם בעזרת כשלון הערים החדשות בארץ, שהוא טוטאלי. המקצוע הזה נזנח, עימו גם העירוניות. עמותת "מרחב" מחדשת את הוויכוח גם היא, אבל לא מצליחה להיתמקד בעמדתה.
    בוויכוחים האלה יש לשאול :"מהי התרומה לרקמה העירונית" ורק אחר כך לחשוב על איכות הבנין עצמו (ניתן לשינויים, ראה 'הבימה'). המבנה יכול להיות מוצלח, הריקמה נכשלה – ראה ירושלים במקרה של "בית המשפט". כל בניני הציבור בירושלים (היו על כך וויכוחים רבים בשנות הששים)הם לרעת העיר ולא לטובתה. זוהי דוגמא קלאסית לפגימות אורבניות, ותרומה רבתי לפרובינציליות חסרת התקנה של ירושלים.

  3. צביקה מינץבתאריך 21 ספטמבר 2009 בשעה 14:41

    יואב שלום
    הסוגיה שמעלה קנט והארגון pps עוסקים להבנתי במושג " ניהול עירוני ". תחום שלדעתי עדין לא פותח בארץ צריך ללמדו כחלק מתחום התכנון העירוני שהולך ונעלם בארץ כפי שנחום כהן מרבה לכתוב.
    ניהול עירוני משמעותו בין היתר ניהול המרחב הציבורי והכנת תכנים ופעילויות כך שהמרחב יהפוך למקום מוצלח. לא תמיד חשובה האדריכלות – העיצוב , יותר חשובים התכנים והפעילויות שיכולות להתבצע ע"י הממסד בשיתוף המגזר הפרטי.
    אכן pps מרבה לעסוק בנושא וניתן ללמוד הרבה מהעשייה שלה.
    חבל שבארצנו לא לומדים ומפנימים את העשייה של pps '.  

  4. danezeqבתאריך 21 ספטמבר 2009 בשעה 16:09

    ההשוואה בין פסל הענק בבילבאו לבין התחנה המרכזית והבימה – אינה במקום לדעתי.

    התחנה המרכזית היא מבנה גדול כי הפרוגרמה למבנה דרשה כמות מסחר גדולה, רציפי תנועה רבים וכ'.
    צורתו המיוחדת (שיש לדעתי להוקיר ולהעריך..ולתקן גם) נובעת מהכלתו הגדולה וממורכבותו. ניתן לתקן את חוסר ההתחברות שלו עם הסביבה די בקלות. סביבתו – היא זו שיכולה להיות מכונה אנטי עירונית. נוה שאנן נבנתה כפרבר שהתעלם מתל אביב, במרקם בצורת מנורה (בשביל מי? בשביל הציפורים?) וכעת יש להבין זאת, ולטפל בה בהתאם. לכשנוה שאנן תהפוך להיות מפרבר לחלק בלתי נפרד מתל אביב, התחנה תחיה איתה בשלום.

    גם הבימה, אינו יכול להיות מכונה אנטי עירוני. איני מבין איך הגבהת המבנה בכמה מטרים גורמת לו להיות אנטי עירוני. דווקא השינוי הגדול שהוא עובר בימים אלה כולל בין היתר "סיבוב" פני הבניין מרחוב מרמורק -אל הכיכר החדשה, כיכר התזמורת, דבר שייצור מקום עירוני חשוב מאוד בתל אביב.

    אני מסכים מאוד עם הרשומה של יואב, אך השלכת ה"פרנקגריות" על המבנים הללו מגיעות מהבטן לדעתי.

  5. נחום כהןבתאריך 21 ספטמבר 2009 בשעה 16:28

    לדבריו של צביקה מינץ, ובתקוה שיצטרפו רבים לשיחה החשובה.
    כל דבריך מאירים את הנושא. על מנת להועיל, יש למצוא דרך לחידוש הוראת המקצוע "תכנון ערים" (ללא הרבה עיצוב).
    נכון אמרת: חשובים התכנים והפעילויות במרחב הציבורי. לפני שננסה לנהל אותם ("ניהול עירוני"), צריך שהמרחב יהיה כזה שיוכל לקלוט תכנים. כאשר בניני הציבור בירושלים לדוגמא, הם מחוץ לריקמה האפשרית, אין גם מה לנהל.
    לצערי הרב, אדריכלים הם בעלי נטיה לעיצוב גרידא (מסיבות מובנות). מוסדות ההשכלה , ולא רק בארץ, אינם מלמדים אורבניסטיקה (מחסור במורים?).
    אני הצעתי השנה לסגור את האקדמיות, ולפתחן מחדש כבתי אולפנא ל "עירוניות" (עיצוב יהיה חלק קטן בתכנית הלימודים). הצעתי, הקיצונית לטעמם של רבים, באה מפני שאנו שבויים בתוך עיצוב, במקום לעסוק בתכנון.

  6. יואב לרמןבתאריך 22 ספטמבר 2009 בשעה 16:30

    danezeq, לגבי הבימה צריך עוד לראות, אם כי אני פסימי לגבי הצלחת הבניין והכיכר.
    לגבי התחנה המרכזית – המבנה גדול על נווה שאנן (המבנה השני בגודלו בישראל) ומיקומו באמצע השכונה משבש את כל השכונה. המבנה הזה מעולם לא הצליח כלכלית, משום שיחס השטחים המושכרים בו לעומת כלל המבנה הוא 30% בלבד, כלומר 70% מהמבנה לא ניתן להשכרה וזה יחס שקניון לא יכול לעמוד בו. מעבר לכך, טעויות תכנון נוספות גרמו לכך שכ-40% מהמבנה (קומות 1 ו-2 וכמה חלקים נוספים) סגורים למעבר, שוב עקב כישלון של הבניין.

    בקרוב אכתוב פוסט שמחכה אצלי הרבה זמן בקשר לתחנה הזו, אבל לדעתי כמות הטעויות שנעשו בה: המיקום, הגודל והתכנון היא כזאת שאני בספק אם ניתן יהיה להחיות את התחנה עצמה או את שכונת נווה-שאנן כל עוד הדבר הזה עומד שם. נווה שאנן נבנתה כשכונה סמי חקלאית (ודי מהר זה עבר לה), מחוץ לתל-אביב והיא תפקדה כשכונה למעמד בינוני (אפילו חנוך לוין גדל שם) עד שנות ה-60.

    נחום, כיצד מרחב יכולה לדעתך לקדם את ההפרדה בין התחומים של תכנון ערים ואדריכלות ולהבהיר את הפער הקיים בין עיצוב מבנים בודדים לבניין עיר?

  7. עוד בלוג תל-אביבי » מקבץ לינקים לאמצ”שבתאריך 22 ספטמבר 2009 בשעה 17:04

    [...] 4. פוסט של עבדכם על פרנק גרי ומדוע אדריכלות איייקונית מיי…. [...]

  8. יהונתן הימןבתאריך 29 אוקטובר 2009 בשעה 20:51

    לאחרונה הוקמה עמותה נוספת שפועלת לקידום העירוניות במסגרת השיח הציבורי. למרות שהעמותה פועלת ומכילה בעיקר אנשי מקצוע, היא מכוונת לשיח ציבורי ולנגישות לידע עירוני לכלל הציבור שמוזמן לקחת חלק.
    נחום, צביקה, אליאב ויואב (דניאל אתה כבר מכיר ופועל) – אתם מוזמנים לקחת חלק ולתרום לשיח העירוני גם מחוץ לקבוצת השיח המקצועית. עזרו לנו לדון בניהול העירוני, בחשיבות התכנון העירוני כבסיס לפונקציות ולפעילות העירונית ובעיצוב העירוני שהוא מעבר לעיצוב המבנה ואמור לשרת את המשתמשים העירוניים.
    אתם מוזמנים בחום להצטרף ולעזור לנו ב"אורבניקה – התעוררות עירונית".

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות