מאי 27 2009
נס בנתיבות – רחוב יוסף סמלו
פוסט מאת ד”ר יודן רופא.
לפני חודשיים בערך לרגל פרוייקט מחקר על מיתון תנועה שאני עורך ביקרתי בנתיבות. העיר הותיקה תהיה אחד ממקרי הבוחן שלנו במחקר. תוך שיטוט ברחובות העיר הגענו לרחוב בשם יוסף סמלו, שנראה פתאום כמו נס אורבני בזעיר אנפין. לא עשו כאן הרבה, הרחיבו את המדרכות על חשבון המיסעה, שתלו קצת עצים, רצפו מחדש, שמו פנסי רחוב המאירים גם בגובה נמוך יותר – ונתנו לעסקים להשתנות בהתאם והנה נוצר רחוב קניות של אופנה וקצת בתי קפה. היינו יחסית מוקדם, ועדיין רוב החנויות לא היו פתוחות, וגם בתי הקפה עוד לא עבדו, אבל אמרו לנו שאחרי הצהריים ובערב המקום לוהט.
הנה פנורמה של הרחוב. כמובן חבל שלא הורידו בהזדמנות את קווי החשמל מתחת לקרקע, אבל חברת החשמל קורעת במחירים ולכן לא עושים את זה.
מבט פנורמי על הרחוב
במבט מן הכיוון השני אפשר לראות שהחנויות נמצאות על מעין פודיום הגבוה מהרחוב. אולי באופן מקורי זה היה כדי לאפשר טעינה ופריקה למשאיות. בכל אופן זה נחמד משום שיש תחושה של מרפסת מעל הרחוב. שימו לב לבנין ה"אורבני" מאוד של המרפאות, שגם הוא תורם לכמות האנשים שמגיעה לאזור במשך היום ושאחר כך קופצים לעשות קניות ברחוב.
"המרפסת"
אני קצת חושש לכתוב שלא ברור לי איך זה אין עדיין מעקה בקצה המרפסת הזו – אבל זה כל כך נחמד שאין. כך יש תחושה שהיא חלק מן הרחוב. לו היה מעקה, זה היה משהו אחר לגמרי, והמדרכה אז הייתה פחות נעימה להליכה משום שהיא צרה למדי.
הנה מפת האזור:
הצג את נתיבות – רח' יוסף סמלו במפה גדולה יותר
יש מעט מקומות חניה על הרחוב, ואפשר לראות שכולם תפוסים. ישנה חניה נרחבת למדי מאחורי שורת החנויות. בסך הכל הרחוב הזה נמצא במרחק של כ – 400מ' מהמרכז הותיק (שגם הוא נמצא על רחוב נעים למדי) אבל עדיין אין מספיק צורך בשטחי מסחר כדי לחבר את השניים, למעט בימי שוק המתקיים, כאשר הוא מתקיים, בגן פינקוס שנמצא בדיוק באמצע הדרך ביניהם. זה מעניין, שלרחוב הראשי, המשמש עדיין כמרכז הותיק של העיר נוצרה שלוחה לאזור התעשייה הישן של העיר. כנראה שבכל זאת הנוכחות של אנשים מסביב במשך היום, יצרה את הביקושים ההתחלתיים, וגם כאן, ירידת התעשייה הזעירה לוותה בחדירה של חנויות לאזורים האלה, בין השאר בגלל האפשרות לנצל שטחים גדולים בשכירות זולה יחסית.
אם תסתכלו על תכניות הפיתוח של נתיבות תראו שהיא מתפתחת דרומה ומערבה, בדיוק בכוון ההפוך לאזור הזה, אבל מה שהיה יכול להוסיף פה זה קצת מגורים, ממש על הרחוב, או מאחור – זה היה מגוון עוד יותר את השעות שבהם אנשים נמצאים ברחוב, והופך אותו לעוד יותר חי ותוסס.
ד”ר יודן רופא הוא אדריכל ועוסק בעיצוב אורבני, ממייסדי “מרחב”, חוקר ומלמד במכונים לחקר המדבר ע”ש י. בלאושטיין בשדה בוקר וכן כותב בבלוג האישי שלו “סביבות”.
Yodan, thanks for the post.
It is great to see positive examples of natural development. vs. destructive mega-projects with good intentions but devastating results.
Reminds us that there is hope…
אני לא מכיר את רחוב סמילו אבל רחוב הכניסה לנתיבות הוא מאוד מוצלח, פעיל ונעים – לפחות בפעמים המעטות שעצרתי שם לאכול מעורב.
נדמה לי שאחת הסיבות לכך היא שבאופן חריג לעיירות פיתוח בישראל, האזור המסחרי נמצא סמוך לכביש הראשי – בניצב לדרך עזה-באר שבע – ולא אי-שם באמצע העיירה, רחוק מכל תנועה עוברת, כמו בערים דומות – אופקים, שדרות, מעלות ועוד.
לטעמי את המרכזים של כל העיירות בסדר גודל הזה – ואלי אף גדולות יותר – יש למקם על הדרך הראשית – איפה שכל מרכזי ה'ביג' והקניונים משכילים להתמקם. רק שבמקום מסחר מבוסס רכב יש ליצור שם שימושים מעורבים על בסיס תנועת הולכי רגל – לצד חנייה שהיא בכל זאת חיונית באזורים כל-כך דלילים.
יודן ידידי, ביקרתי בנתיבות במקום עליו אתה כותב בדיוק לפני שבוע – מקריות מעניינת- אבל ביקרתי גם באופקים. עיר דומה אזור תעשיה תאום וממוקם באותם הקשרים כמו בנתיבות. והפלא ופלא עולם אחר והפוך האזור לא התפתח ואופקים רחוקה מנתיבות שנות דור בפיתוח העירוני והכלכלי אני מתכוון.
היה מעניין מאד ללמוד מה קרה ולמה ההבדל המהותי בין שתי הערים
[...] דוגמאות למרחבים מוצלחים בארץ [...]