אפר' 16 2009
מעגלי התנועה – זהותו של מקום
פוסט מאת אדר' מיכאל יעקובסון.
אימרה נושנה אומרת ש'שמו של אדם מקפל את כל מהותו'. מצאתי כי את הדבר ניתן להשליך לא רק על בני אדם. כך למשל, ניתן למצוא מאפיין מהותיים בשמות הניתנים למרכיבים אורבניים בכל זמן ומקום. ברשימה זו אבקש להתמקד בשמות שניתנו בשנתיים האחרונות לכל מעגלי התנועה ביישוב גבעת שמואל.
יישוב זה, הכפיל או אף שילש את השטחים המבונים בו והפך ממושב קטן עד לאמצע שנות ה-90, לפרבר גדול יחסית בעלי עומסי תנועה גבוהים. בכדי לפתור את בעיות התנועה, הוקמו כמעט בכל מפגש רחובות מעגלי תנועה אשר זכו לעיצוב ולטיפוח העולים עשרות מונים על ההשקעה אשר ניתנה לשאר השטחים הפתוחים ביישוב. אחרי הכל מי שמחליט בגבעת שמואל הם הגברים, והם רואים את היישוב במפלס הקרקע אך ורק מבעד לחלון המכונית, כאשר הם חוזרים מעוד יום עבודה ארוך.
לבד ממראה עוגת החתונה המורכב מפרחים עונתיים, חלוקי נחל, כדי חרס וטופוגרפיה קלה היוצרת תלולית שבמרכזה ניצב עץ זית, שולבו במעגלים מערכות מים לנוי, היוצרים מפלים קטנים – לרווחת הנהגים היוצאים בכל בוקר מהחניון התת-קרקעי שבביתם אל מקום עבודתם בעיר הגדולה. אל אותם מפלי מים קטנים הטבולים בפרחי העונה – ישובו הנהגים ויהנו מזיוום גם עם בוא הערב – בשובם אל החניון.
לבד מהעיצוב הנופי המושקע, יש לשים לב גם לשמות שניתנו למעגלי התנועה. המעגלים בגבעת שמואל קרויים כך למשל, על שמם של חברי הגשש החיוור, הפזמונאי אהוד מנור, חייל תושב התנחלות שנהרג במלחמת לבנון ה-2, נשיא ארה"ב לשעבר גו'רג' וו. בוש, וכן "כיכר העצמאות" ו"כיכר ישראל".
כיכר הגשש החיוור
שמות המעגלים ניתנו כולם בפרק זמן קצר שבין השנים 2008-2007, בעת שהעיר נוהלה על ידי ראש הרשות הקודם שביקש להפוך את גבעת שמואל מהמושב של אימפריית הפשע של ברוך אסולין "לפנינה שבלב". השמות שהוענקו לרחובות נשאו את שמותיהם של קצינים וגנרלים ומנהיגי תנועת הימין בישראל ובהמשך לכך ניתנו למעגלי התנועה שמות של בדרנים עממיים, חייל שהקריב נפשו להצלת חבריו ומנהיגו הקודם של העולם.
תופעה זו, בה ניתנים שמות אשר אינם קשורים למרחב המקומי, ובמקומם נבחרים שמותיהם של אנשי ביטחון ובידור עממיים – מבקשת למעשה לחזק את התחושה של המתגורר במקום, כי זה מקום ישראלי המחובר לכולם. ראש העיר הקודם אף ציין בפני כתב מקומון כי: "העיר גבעת שמואל מצדיעה לתרבות ולאומנות בקריאת רחובות וכיכרות על שם אומנים ויוצרים שהטביעו את חותמם על התרבות הישראלית. בשכונה החדשה 'רמת הדקלים' קראנו רחובות על שם נעמי שמר, עוזי חיטמן ושתי כיכרות על שם אהוד מנור ושושנה דמארי".
דברים אלו, באים כהמשך לדיון שנערך לפני ימים ספורים במערכת עיתון הארץ, בה כונסו אנשי תרבות מובילים, אשר הגיעו יחד למסקנה כי התרבות הישראלית במצבה הנוכחי הינה פיקציה. כאמור, זאת אף ניתן לראות על פי אופן בחירת השמות בגבעת שמואל לנקודות המרכז שבה בעקבות בדרנים עממים או כאלו הנוגעים במחנה המשותף הנמוך והבינוני של החברה הישראלית – אינם אנשי תרבות אלא בדרנים רגילים.
כיכר ג'ורג' בוש
כך, נדמה שגם התכנון האורבני (של מערך הרחובות, התנועה והמרחב הציבורי) והפרטני (עיצוב מבנים, המרחב הציבורי ובכלל זה מעגלי התנועה) בגבעת שמואל מבקש לטעת את הפיקציה של הביטחון והשלווה שהביאו לשאננות, שהקנתה לנו היצירה של כל אותם בדרנים וגנרלים. לחם ושעשועים.
מיכאל יעקובסון הוא אדריכל, בוגר המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, סטודנט לתואר שני במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל-אביב ועוסק בתכנון עירוני במשרד פיטלסון, שילה, יעקובסון אדריכלים ומתכנני ערים. בנוסף לכך, הוא כותב באתר רשימות את הבלוג חלון אחורי.
ציטוט:
"…לבד ממראה עוגת החתונה המורכב מפרחים עונתיים, חלוקי נחל, כדי חרס וטופוגרפיה קלה היוצרת תלולית שבמרכזה ניצב עץ זית, שולבו במעגלים מערכות מים לנוי, היוצרים מפלים קטנים – לרווחת הנהגים היוצאים בכל בוקר מהחניון התת-קרקעי שבביתם אל מקום עבודתם בעיר הגדולה. אל אותם מפלי מים קטנים הטבולים בפרחי העונה – ישובו הנהגים ויהנו מזיוום גם עם בוא הערב – בשובם אל החניון.
לבד מהעיצוב הנופי המושקע, יש לשים לב גם לשמות שניתנו למעגלי התנועה. המעגלים בגבעת שמואל קרויים כך למשל, על שמם של חברי הגשש החיוור, הפזמונאי אהוד מנור, חייל תושב התנחלות שנהרג במלחמת לבנון ה-2, נשיא ארה”ב לשעבר גו’רג’ וו. בוש, וכן “כיכר העצמאות” ו”כיכר ישראל”…"
נהנתי — מזה מצחיק! (וגם קולע בול).
אבל צחוק בצד — מי שמכנה מעגל תנועת רכב בכינוי "כיכר" מצליח להוציא אותי משלוותי. ואתכם?
[...] נכון לאבי המשפחה השב בערב מעבודתו, וממכוניתו ישקיף על הפרחים העונתיים הגדלים במעגל התנועה, ובעצים הטרופיים הגדלים בגינה המרכזית וניבטים אליו [...]
[...] הרגל בקיץ הישראלי. בעוד שמיכאל יעקובסון התמקד בעבר בתיאור מעגלי התנועה של גבעת שמואל (שכמותם רבים יש בשלל הערים האחרות בישראל) ובגינות [...]
[...] התכנון העירוני העכשוויבישראל גוזר עלינו עוד ועוד שכונות פרבריות חסרות זהות עם תקני חנייה עצומים ותקני שטחים פתוחים למכביר, צפיפות [...]