דצמ' 02 2009
העיר כסיף – עוד כישלון ידוע מראש מתוכנן בפריפריה
פוסט מאת אדר’ נחום כהן.
לא מזמן התבשרנו על הקמת עיר נוספת בישראל, ואני מצטט:
"כסיף מתוכננת להיות עיר חרדית, שתוקם בצומת תל ערד על שטח של 4,750 דונם. על פי תוכנית משרד הבינוי והשיכון קיבולת המינימום של אוכלוסיית העיר תמנה 50 אלף איש, שישוכנו בעשרת אלפים יחידות דיור. המתנגדים המרכזיים לתוכנית הם המשרד להגנת הסביבה, ארגוני הסביבה בהם החברה להגנת הטבע ואדם, טבע ודין וגם עיריית ערד."
מראש מובן כי מדובר בפרוור הולך ונמשך, ולא בעיר עצמאית, גם בגלל הגודל המתוכנן, שאינו יכול לספק מגוון של שרותים, וגם בגלל הצפיפות הנמוכה, (הרבה פחות מתחת ל-25,000 איש לקמ"ר שהיא הצפיפות של מרכז תל-אביב, ודומה הרבה יותר לצפיפות של ראשון מערב בערך 11,000 איש לקמ"ר) שתגרום, כרגיל, לבזבוז של משאבים מכל הסוגים. לתכנון כזה הורגלנו, ואין חדש. כל זאת תחת השמש המדברית. נימוקי חובבי הטבע, הירוקים, ודומיהם נגד הקמת העיר הזו הם טובים מאד, ורגילים למדי.
ברצוני להסב תשומת הלב אל מדיניות של משרד השיכון (לא ממש חוקית בעיני), להגדיר מראש אוכלוסיה של מקום ישוב, על קרקע ששייכת לכל הציבור (על פניו ומראש). השלטון בארץ נוהג כך מסורתית, בכל השנים. אוכלוסיות מיגזריות הופנו כצאן ובקר, בהחלטה מגבוה, על פי מפתחות פוליטיים או אינטרסנטים שונים, דעות קדומות, ניסיונות ערוב או בדלנות עדתית. החטא הזה בולט גם כאן, ואפשר לנחש את מקורו, וגם את תוצאותיו. יש לקוות שבית הדין והעותרים יעלו על מימד נוגד חוק זה.
מן הבחינה המקצועית, המהלכים האלה של המדיניות לפיזור אוכלוסין, ורתימת משרד השיכון והמינהל הינם מראש מהלכים אנטי אורבניים, המעודדים בזבוז ופרובינציאליות. עירוניות מעצם טבעה, דורשת עירוב ומיגוון של אוכלוסיות. זהו גם המאפיין הבולט של אופי אורבני: חיוניות כתוצאה של גיוון ואינטנסיביות. מכאן תשובה חלקית מדוע אין התעוררות בפריפריה, ותל אביב נשארת העיר האמיתית היחידה שיש לנו.
נחום כהן הוא אדריכל ומתכנן ערים. מחבר הספר “שימור בקנה מידה אורבאני”, שתורגם לאחרונה לשפה הסינית.
אכן איוולת.
מפא"י לא נכחדה, היא פשוט קיימת בשמות אחרים.
וגם בונים מקום פרוורי לחלוטין לאוכלוסיה הכי אורבנית.
[...] עמותת מרחב שואפת לחזק את העירוניות ואת הערים בישראל באמצעות שיפור האיכויות העירוניות וצמצום הבעיות. בינתיים, התכנון העירוני העכשווי בישראל גוזר עלינו עוד ועוד שכונות פרבריות חסרות זהות עם תקני חנייה עצומים ותקני שטחים פתוחים למכביר, צפיפות נמוכה ותלות מוחלטת ברכבים פרטיים לכל מטרה שהיא. תופעה זו גורמת גם לעיוות בשוק הנדל"ן, כאשר במרכז תל-אביב (זה שאין בו "מספיק חנייה" ואין בו "מספיק שטחים פתוחים" לכאורה) ערכי הנדל"ן ממשיכים להאמיר (כל הטיפשים מתעקשים לגור במקום בלי חנייה ובלי פארקים. טיפשים), מצב התחבורה בגוש דן הופך לאבסורדי יותר מיום ליום וגם מרכזי הערים הותיקות מתפוררים להם באין מפריע. הצד השני של הבנייה בצפיפות הנמוכה שאנו עושים כיום מתבטא בגריסה הולכת ומתמשכת בשטחים הפתוחים האמיתיים של מדינת ישראל, כדי להקים עוד פרוייקטים אורבניים כושלים. [...]
[...] של ישובים חדשים בשום מקום כמו מודיעין, חריש, חזן וכסיף מראים על חשיבה לטווח ארוך, שהיא כנראה מאוד חיובית או [...]
[...] מונע מן הממשלה וגופי התכנון לנסות ולייצר עוד ישובים כאלה. …אינני יודע אם הברוטליזם המדברי צרוב האבק הוא [...]
הכותב מדבר על בנייה מיגזרית ושכח את ההשתלטות הבדואית על צפון הנגב. כנראה שמזמן לא נסע בכביש באר שבע ערד ולא ראה את הבניה המיגזרית של הבדוים. זה מותר. לערבים ולבדואים מותר הכל. ורק היהודים המתייחסים אל עצמם כקולוניליסטים אסור לבנות.