אוג' 31 2010

הזמנה לאסיפה השנתית

נושאים: מרחב

פנייה מאת דרור גרשון, מנכ"ל מרחב:

אני מזמין אתכם אישית להשתתף באסיפה הכללית השנתית של מרחב שתתקיים ביום חמישי 02.09.2010 בשעה 18.30 באולם המפגשים במכללת שנקר, רחוב ידע עם 8 רמת גן. האסיפה הכללית החמישית של מרחב תהייה תוססת ותכלול הרצאה מרתקת של לי כהנר בנושא ההתפתחות המרחבית של האוכלוסיה החרדית בישראל ודיון בהשתתפות פעילה של המשתתפים בנושא הקמת הישוב החרדי חריש אותו יציג אדריכל אריה פאר.

במרחב השנה מתחולל שינוי ו"קפיצת מדרגה" המיוחלת המתרחשת בימים אלו, בואו לשמוע באסיפה השנתית על התכניות לשנת 2010-2011, לפגוש את הצוות המוביל של מרחב ולקחת חלק בפעילות. זאת היא ההזדמנות שלי להודות שוב לכל אלו שמתנדבים ולוקחים חלק בפעילות של מרחב ובשינוי המתחולל בה כיום. לכל שאר החברים אני פונה אליכם הרשמו כחברים משלמים והרימו בכך את תרומתכם ועזרתכם להמשך הפעילות של מרחב.

אחרון אחרון חביב, בסוף הקיץ החם והמהביל הנפיקה מדינת ישראל באמצעות השירות הבולאי בול לעירוניות מתחדשת שיזמה מרחב. אנו מציעים לכם לתרום למרחב תרומה של 50 ₪ או 80 ₪ ולקבל את מעטפת היום הראשון, אותה לא ניתן לרכוש בסניפי הדואר. חברי מרחב שיהיו מעוניינים לחדש חברותם יוכלו לקבל את מעטפת היום הראשון בתוספת של 40 ₪ עד 60 ₪ לדמי החבר. כמו כן ניתן יהיה לרכוש את הבול עם שובל בתרומה של 30 ₪.

https://www.litrom.com/default.asp?artst_id=1223

עדיין אין תגובות

אוג' 23 2010

הזמנה לאסיפה השנתית של מרחב ודיון על המרחב החרדי בישראל

ביום חמישי, בשני בספטמבר, בשעה 18:30 בבית הספר שנקר ברחוב ידע עם 8 ברמת-גן, תקיים עמותת מרחב את אסיפת החברים השנתית שבה נדון בתוכניות לשנה הזו ולשנה הבאה וכן נצביע על שינויים בתקנות העמותה.

אחרי החלק הפורמלי נקיים הרצאה ודיון על ערים חרדיות חדשות בישראל. ד"ר לי כהנר תציג את מחקרה על התפתחות המבנה המרחבי של האוכלוסייה החרדית בישראל. לאחר ההרצאה אדריכל אריה פאר, אשר שימש בעברו כמהנדס העיר מודיעין-עילית, ישוחח על התוכנית המוצעת לחריש-קציר, עיר חרדית חדשה אשר פאר משמש כיועץ לעומד בראשה. העיר העתידית אמורה לקום במקום בו תוכנן ישוב קהילתי. נשוחח על ההחלטה להקים במקום זאת עיר חרדית, הדרישות הספציפיות למגזר החרדי, הנתונים המאפיינים את המגזר והאם צריך עיר מתבדלת?

אנא אשרו את השתתפותכם במייל: miu@miu.org.il

מעבר לכך, ארגז הכלים של מרחב, בעריכתם של ד"ר יודן רופא וד"ר גליה חנוך-רועה מתמלא לאיטו, וכן פתחנו קבוצה בפייסבוק ואתם מוזמנים להצטרף.

עדיין אין תגובות

אוג' 15 2010

פסטיבל המכולות בקישון

נושאים: ביקורת

על רקע החלטתה של עיריית חיפה להשמיש שטח נרחב בגדות הקישון למכולות במקום לפארק גדול, אנחנו שמחים להביא את מכתבו של חבר מועצת עיריית חיפה, שמואל גלבהרט, בנושא זה:

מבדיקה ראשונית של דרישות חנ"י (חברת נמלי ישראל), עולה כי התבססו על מצג מוטה לכאורה כלפי מעלה, לאור נתונים השוואתיים שהגיעו לידינו, ביחס לשטחי הגדולים שבנמלי העולם:

לנמל הונג-קונג רציפי מכולות באורך 3500 מ' והוא מעביר 24 מיליון מכולות בשנה, 7000 למטר. לנמל חיפה רציפי מכולות באורך 2200 מ' והוא מעביר 1.2 מיליון מכולות בשנה, רק 550 למטר. נמל הונג-קונג גדול מנמל חיפה ב-60% בלבד, אולם משנע יותר מכולות ב-2000%! תכנון נמלים באירופה מחושב לפי 2000 מכולות לשנה, למטר אורך רציף. חנ"י מחשבת תפוקה של 1000 מכולות בלבד לשנה למטר אורך רציף בלבד.

מנכ"ל נמל אשדוד: ניתן להכפיל המטענים עד 2020 בשטח הקיים, רק ע"י ציוד וייעול. זו גם עמדתם של גורמים בכירים בענף, בנמל חיפה, ובמשרד התחבורה. אולם, לשיטתם של גורמים מסויימים, אופציית ההתייעלות תחליש את התביעות לקרקע. חזון חנ"י לנמל חיפה כשער למזרח הקרוב, יתגמד בצילם של נמלי ענק, ממרסין שבטורקיה, עד פורט סעיד ודמייטה שבמצרים, היות שלהם אין חסמים מדיניים, ועלויותיהם נמוכות יותר.

"תכנית 50 השנה" של חנ"י מרשימה אמנם בהיקפה וברמת הגשתה, אך לא כבסיס להחלטות. בשום נושא אין אופק תכנוני של 50 שנה! זו יותר נבואה באשר תחזית.   החשובים שבנמלי העולם, אימצו את האסטרטגיה העדכנית ביותר של ניהול נמלים, SVMS,  Soft Values Management for Seaports, בתרגום חפשי - "ניהול רך של נמלים", על בסיס של מימשק ידידותי עם "העיר המארחת", התחשבות יתרה בצרכיה, אחריות ומחוייבות לציבור.

שיקום הקישון וסביבתו היו בין ההישגים שאיפשר למדינה להתקבל לארגון OECD. יש לכך משמעות מחייבת לגבי הגנתם מפני פיתוח נמלי, שלרשותו חלופות אחרות.  "הצעת הפשרה" על 650 דונם כבר לא רלוונטית, לאור מידע עדכני לגבי הצרכים האמיתיים של הנמל. כמו כן, יצרה קו חיכוך ארוך ומזוגזג בין שטחי חנ"י ורנ"ק (רשות נחל הירקון), עם "אצבעות" זו לשטחה של זו, מתכון בדוק לבעיות בלתי נמנעות, בעיקר לגבי הפארק ושטחיו הרגישים.

רנ"ק היא הגורם המקצועי היחיד לשיקום הנחל, תכנון הפארק סביבו, ותחזוקתו. התקציב לכך יוכל להתחלק בין העיריות באזור, מפעלי התעשיה, חנ"י, וגורמים נוספים.  פארק הירקון הוא המודל. ראויים תושבי מרחב חיפה עתיר התעשיות, כי יפותח גם עבורם פארק מטרופוליני, וייכלל בו השטח האיכותי ביותר במורד הקישון, 1200 דונם בלבד מתוך שטח כולל של 11,600 דונם, שברובו מיועד ממילא לפיתוח נמלי, עיסקי, ותעשייתי.

ראש עיריית חיפה והנהלתה מייצגים בנושא זה להערכתנו דעת מיעוט, מנוגדת לעמדת הרוב הגדול של תושבי עירם. כל סקר מדגמי יוכיח זאת.

לסיכום: הכרחי לבצע "אובר-רולינג" על דרישות חנ"י, שעד היום התקבלו כמעט כתורה מסיני, באמצעות גורם מקצועי בכיר בלתי תלוי. אין התנגדות שכך ייבדקו גם דרישות רנ"ק. החלטות יתקבלו רק לאחר שיוגדרו מחדש צרכי הצדדים, על בסיס נתונים בדוקים, וייבחנו כל החלופות הקרקעיות, מתוך הבנת המובן מאליו: אפשר לנייד מכולות, לא את הקישון!

לינקים לקריאה נוספת במעריב וגם בהארץ.

שמואל גלבהרט הוא אדריכל ומתכנן ערים, חבר מועצת עיריית חיפה ויו"ר תנועת הירוקים של חיפה.

עדיין אין תגובות

אוג' 08 2010

על שימוש ואי-שימוש בשטחים פתוחים בערים על-פי יודן רופא

נושאים: אורבניזם

לפניכם פוסט נוסף המסכם הרצאה שניתנה במסגרת הקורס "סוגיות אורבניות בתל-אביב". הפעם מדובר הרצאה של ד"ר יודן רופא (במשותף עם גבריאלה פיירשטיין) אשר מציגה ממצאים מרעישים בכל הנוגע לשימוש (יותר נכון להגיד אי-שימוש) בגנים שכונתיים בערים בישראל. יודן ערך מחקר מקיף על שימוש בשטחים אלו אשר כלל תצפיות וראיונות עם משתמשים ואשר מטרתו היא לשפר את התכנון העתידי של השטחים הפתוחים בעיר. המצגת עמוסה בפרטים ושווה התעמקות. הנה המצגת ולאחריה אתן מספר הערות:

בשקפים 3-11 יודן מציג תצלומים משלוש מהערים הטובות בעולם – ברצלונה, פריז ובולוניה. בתצלומי האוויר ניתן לראות שמרבית השטח הפתוח בערים אלו הינו רחובות ויש בהן מעט מאוד כיכרות ועוד פחות מזה גנים. בשקפים 12-14 ניתן לראות את ההבדל בקצרה בין התכנון האורבני של המאה ה-19, אשר יצר את הערים הטובות של ימינו, לבין התכנון המודרניסטי של המאה ה-20, אשר לא הצליח ליצור ולו עיר אחת ראוייה בעולם. אחת הסיבות לכך, כפי שנראה במצגת זו היא הניסיון (הכושל) לברוח מהעיר אל הטבע הפסטורלי המדומיין (וראו את דבריה של ג'יין ג'ייקובס בנושא בשקף 2) ולהרבות בעוד ועוד שטחים פתוחים (ועדיף פארקים) כאילו הם הפתרון לסוגיות העירוניות כולן.

שקפים 15-16 עוסקים בתפקידם של השטחים הפתוחים בעיר. שקף 17 מציין את התקנים של השטחים הפתוחים בעיר (אין תקן לכיכרות או לשדרות בכלל) ובהם מודגש התקן של 5 מ"ר שטח ירוק לנפש בשכונה (ו-7 מ"ר בעיר לנפש). שקף 18 מציג את עמדת "אדם, טבע ודין", אשר מבקשים להעלות את התקן הזה ל-14 מ"ר (!) לנפש בשכונה ול-20 מ"ר בעיר. שקף 19 מסביר את המוטיבציה למחקר בתחום.

שקפים עוסקים בפרוט צפיפויות נטו וברוטו בשטחים שונים ובאופי הבנייה שניתן לייצר תחת תקן של 9 מ"ר שטח פתוח לנפש. שקפים 24-26 מביאים תוכנית בניין טיפוסית לישראל בימינו (במקרה הזה זה פרויקט שקרא ביאליק על הפארק) אשר תחת התקן הנוכחי לא מאפשרת כלל יצירה של מרחב עירוני, אלא מרחב דיס-אורבני בעל מאפיינים קורבוזייניים ברורים באופן שאינו מגדיר חלל עירוני.

שקף 27 מביא את השלכות התקנים לשטחים הפתוחים והאופן שבו תקנים אלה מעודדים פרבור ותלות ברכבים פרטיים והמסקנה: מכסות הקרקע לשטחים פתוחים במתכונתן הנוכחית פוגעות בקיימות.

שקפים 29-31 מתארים את הבסיס של המחקר אותו ערך יודן. שקפים 33-36 מציגים את המתודולוגיה. בשקפים 38-54 מתוארים מקרי החקר ביתר פרוט (10 שכונות שונות בישראל, 5 במרכז ו-5 בדרום). בשקפים 55-57 מתוארת מידת הנגישות לשטחים פתוחים ברדיוסים של 150 מ' ו-300 מ' (נגישות טובה בכל המקומות שנבדקו). שקפים 59-60 מפרטים את צפיפויות המגורים וכמות השצ"פ לנפש. בשקפים 60-62 מובאים הממצאים של המחקר בנוגע לכמות הפעילות במרחבים הפתוחים השונים. שימו לב למיעוט השימוש במרחבים הירוקים אל מול המרחבים האזרחיים.

שקף 65 מציג סקר עמדות לגבי העדפה של תושבים לפעילות בשטחים פתוחים. בילוי בפארק השכונתי נמצא במקום האחרון אחרי הליכה ברחובות השכונתיים, בילוי במרכז המסחרי השכונתי, בילוי בשטחים פתוחים מחוץ לשכונה (פארקים אמיתיים) וישיבה בגינה הפרטית. שקף 67 מראה שלמרות שאנשים לא כל כך מעוניינים לבלות שגן השכונתי, הם רואים בשטחים הפתוחים אלמנט בעל חשיבות גבוהה. שקפים 70-72 מציגים את המסקנות עד כה. מסקנות אלה מחייבות עדכון של נהלי תכנון השטחים הפתוחים בערים. במיוחד בעייתית העובדה שהתקן לשטחים פתוחים הוא אחיד בכל אזורי הארץ וכל סוגי היישובים ורמות הצפיפויות. אין דין יישוב פרברי עם גינות פרטיות (כמו שוהם ולהבים), אשר בהם אין כלל שימוש בשטחים הציבוריים הירוקים, כדין שכונה צפופה, אבל התקנים הם אותם תקנים גם בשכונת וילות פרברית וגם במרכז תל-אביב.

לסיום, תודה רבה לד"ר יודן רופא שהביא לקורס מחקר מרתק ואני מקווה שעוד יהיו לו השלכות תכנוניות.

לקריאה נוספת על שטחים פתוחים ועירוניות

פוסט זה נכתב ע"י יואב לרמן ומתפרסם במקביל בעוד בלוג תל-אביבי.

3 תגובות

יולי 12 2010

בקרוב – מסיבת רחוב

עם כניסתנו לשכונת מונטיפיורי (שדרות יהודית 33) החלטנו לחגוג ובגדול את חנוכת המשרד החדש של מרחב ולקיים מסיבת רחוב עליזה בה ישתתפו כל חברי ואוהדי מרחב ותושבי השכונה. אתם מוזמנים ביום חמישי, 22 ביולי, החל מהשעה 19.00 בשדרות יהודית בתל-אביב לחגוג איתנו ועם תושבי השכונה במסיבת רחוב עליזה את חנוכת המשרד. מסיבת הרחוב היא יריית הפתיחה לדרך המשותפת שהמשכה פרוייקטים ופעילות עירונית לטובת השכונה. במסיבה נכריז על הפרוייקט המשותף בשכונת מונטיפיורי אותו יוזמת מרחב בשיתוף עיריית תל אביב ותושבי השכונה. הפרוייקט יכלול מסלול מקצועי ומסלול לסטודנטים.

נשמח אם תרצו להצטרף לצוות ההפקה של המסיבה. אם תרצו לעזור אתם מוזמנים להתקשר ללילך בטלפון 03-6041378 או במייל miu@miu.org.il

תגובה אחת

יולי 08 2010

מגדלי הצעירים – על הכיעור

נושאים: ביקורת,תל-אביב

פוסט מאת אדר' ישראל גודוביץ.

לאחרונה היו עוד דיווחים בתקשורת על פרויקט "תאומי ארלוזורוב" או בשמו הפופולארי "מגדלי הצעירים" – כאילו הוא תשובה לדיור בר השגה, נושא חם ובוער בציבור היום. ניתן לראות הדמייה של הפרויקט בכתבה זו המתארת את קשיי הזזת קו המתח באזור.

לפני כ- 15 שנה, ומתוך הבנת המרחב האורבני והחשיבות האדריכלית של המגרש המיוחד בצורתו ובמיקומו בקצה הצפוני ביותר של מגדלי הרצועה שבין נתיבי איילון ורחוב יגאל אלון, שתחילתם במגדלי עזריאלי – הוטלה משימת התכנון של המתחם על האדריכל היפני הנודע – ש. טקמצו. מבנה ה"חרגול" המופלא שהוא תיכנן, נתן מענה אדריכלי ועיצובי יחיד במינו – שהיה מעניק למגדלי ת"א יוקרה וכבוד גם בקרב הקהילה העולמית והמקצועית. משרד המהנדסים התל אביבי שמעיה בן אברהם, שבין עבודותיו מרבית המגדלים יוצאי הדופן בעיר, הופקד על הפיכת החלום האדריכלי לפרויקט "בר בניה", וכך גם הוגש לועדת בנין ערים בת"א לצורך קבלת ההיתרים).

מגדל החרגול בתכנון ש. טקמצו (התמונה באדיבות ש. בן אברהם מהנדסים)

למרבה הצער, לאחרונה התחלף היזם ואיתו התאדו החלומות להקים במקום שאין שני לו, את פרויקט הדגל של ת"א ובמקומו, בהליך מזורז להפליא, אישרה ועדת בנין ערים בת"א פה אחד את המלצות הצוות המקצועי לבטל את הפרויקט הקודם ולאשר הקמת תאומי מגדל YOO. מצער שאף לא אחד בועדה שאל מה יקרה למרחב הציבורי ואיש לא בדק את המראה האורבני כתוצאה מההחלטה החפוזה הזו. איך אומרים תושבי ירושלים? גם לכם בת"א מגיע מין הולילנד מפלצתי וכעור בפרצוף כל בוקר וערב (במקום הזה עוברים יומיום חצי מליון כלי רכב פרטיים ועוד כ- 30 אלף אוטובוסים) מין מפלצת שהיא כתם שאינו "בר- הסרה".

עפ"י הדיווחים – הישיבה בעיריה בנושא היתה קצרה ובלי שניתן דו"ח לציבור – פרט לעובדה הטכנית היבשה: "החרגול" מת, יחי המלך החדש "YOO".

אדר' ישראל גודוביץ מהנדס העיר ת"א לשעבר

6 תגובות

יולי 06 2010

פורום תכנון עירוני יוצא לדרך ביום חמישי

ביום חמישי הקרוב, במשרדי מרחב החדשים, בשדרות יהודית 33, בשעה 18:00 נתחיל לקיים פורום פתוח בנושאי תכנון עירוני, אשר מתוכנן להתקיים מדי שבועיים. את הפורום ירכז אדר' נחום כהן ונדון בו בשלל נושאים, כאשר הדיונים ילוו במצגות, סיכומים ושאלות וכל משתתף יוכל לתרום כראות עיניו, וכן להעביר חומרים משלו. נקווה שיהיה מעניין ופורה לכולנו. כמקובל יש גם אתר לארוע בפייסבוק.

עדיין אין תגובות

יוני 27 2010

מהיר בעיר, בסדר, אבל למה להרוס?

פוסט מאת דניאל קנמר.

קראתי בעניין את ההצעה של תנועת "עיר לכולנו" לשדרוג התחבורה הציבורית בתל אביב, "מהיר בעיר". עם חלק מהרעיונות המצויים בהצעה אני מסכים. אני תוהה על כדאיותם או ישימותם של חלק מההצעות ומרעיון מודגש ומרכזי אחד בהצעה אני ממש מסתייג: ההצעה להביא ל"החלשתה", "ייתורה", ולבסוף ל"סגירתה" או "ביטולה" של התחנה המרכזית בתל אביב, זאת שרבים עוד מכנים התחנה המרכזית החדשה.

"התחנה המרכזית מנקזת אליה תנועת תחבורה ציבורית מכל רחבי העיר והארץ," כותבים מחברי "מהיר בעיר". כמובן, זהו תפקידה! אך מחברי המסמך ממשיכים: "ככזו, היא מהווה מטרד סביבתי וחברתי לתושבים הגרים בסמיכות לה."

התחנה המרכזית היא לא מקום מושלם, אבל זאת כבר האשמה חפוזה במקצת, אשר מובאת ללא תימוכין וללא הפניה למקור כלשהו. דווקא את תושבי הרחובות הסמוכים נדמה לי שהמקום משרת היטב, מבחינת השירותים והמסחר המצויים בו, והתחבורה הנגישה למקומות העבודה, באוטובוס או במונית שירות. האם חברי עיר לכולנו מדברים בשם הפועלים הזרים המאכלסים את השכונה לרוב? עולה חשד שתושבי השכונה בעצמם מהווים את המטרד, המטריד אוכלוסיה אחרת, שעמה כנראה נמנים כותבי המסמך. במילים אחרות, משתקף כאן סנוביזם הרסני, שאפשר לטעון שהוא אנטי-עירוני במהותו, המביא להצעה בעלת השלכות עירוניות, חברתיות וכלכליות חמורות. האם מחברי "מהיר בעיר" לא שמו לב שיש כבר תחנה מרכזית אחת, לא רחוק מהתחנה הנוכחית, שאף היא הוחלשה, יותרה, נסגרה ובוטלה? האם סגירתה של "התחנה המרכזית הישנה" שיפרה את השכונה בה היא נמצאת?

מה הם מציעים שיקום במקום לאחר החלשתה וסגירתה של התחנה החדשה? כותבי המסמך מדברים על מערכת של "מסופי קצה" שאיכשהו ימלאו את התפקידים התחבורתיים של התחנה המרכזית (לי לפחות לא ברור איך), ו"רשת עירונית ומערכת ארצית של מסופי קצה שיביאו לביטול התחנה המרכזית בהקדם". הם צריכים להמחיש את החזון הזה באופן יותר ברור, אבל זה לא נשמע מבטיח. איך האדם הפשוט אמור להכיר רשת שלמה של "מסופי קצה" ולדעת איך להחליף קווי אוטובוס בהיעדר תחנה מרכזית, ממסוף אחד למשנהו, אם שתל-אביב אינו יעדו הסופי?

ברמת העיקרון זו כמעט תמיד טעות, וטעות חמורה, לאחל למותו של מוסד עירוני מתפקד ושוקק חיים. בין היתר, מוסד כזה מהווה הצטברות רבת-שנים של השקעות ציבוריות ופרטיות, המתבטא בסוגים שונים של הון, מוחשי וערטילאי. כל העסקים שם, רובם עסקים קטנים ועצמאיים, ביחד מהווים סוג אחד של הון. עצם העובדה שיש מקום זול יחסית לפתוח עסק המשרת את הקהל המגוון המשתמש במבנה מהווה סוג נוסף של הון בעצמו, לו כל עיר קולטת הגירה זקוקה. ההיכרות של כמעט כל ישראלי עם המקום, יחד עם קלות הקריאה וההבנה של "התחנה מרכזית" כמוסד, הגלומה במשפט הפשוט "איפה התחנה המרכזית?" (שכל תייר ממלמל וכל אזרח אבוד יודע לשאול), מייצגות סוג שלישי של הון הטמון במקום.

מסחר ער בתחנה המרכזית החדשה
DSC00181.jpg

להרס המוצע אין מטרה ברורה אחרת. החלשתה וסגירתה של התחנה המרכזית הינה מטרה מוצהרת בעצמה (!). אין זכר לצורך כזה במחקר שעשה מרכז המחקר והמידע של הכנסת באותו נושא ממש, בהזמנת חה"כ דב חנין ("פתרונות תחבורה ציבורית באמצעות אוטובוסים", יניב רונן).

גם לא נראה בכלל כדאי מבחינת הקווים הבין-עירוניים המתנקזים שם. מה יחליף את התחנה המרכזית ברשת המוצעת? לא ברור. עיר המשמשת מוקד אזורי ואף ארצי צריכה תחנה מרכזית. חיפה היא דוגמא למה שקורה אפילו בעיר אזורית כשמבטלים את התחנה המרכזית לטובת שתי תחנות-משנה בשני קצווי העיר: התחנה הישנה הפכה למועדון חשפניות, העיר התחתית קיבלה עוד מכה מני רבות, ואם תרצה להחליף אוטובוס בדרכך ממרכז המדינה בדרך ליעד סופי בגליל, כבר אי אפשר. צריך לנסוע ברכבת או במונית ליציאה השנייה של העיר ולחפש שם את האוטובוס או מונית השירות להמשך הנסיעה, תוך בזבוז זמן, כסף וכוח. בהצעה של "עיר לכולנו" נראה דווקא שצפון העיר יישאר עם התחנה המרכזית שלה (ארלוזורוב), ואילו דרום העיר יידפק, יינטש עוד יותר, ויהפוך לעוד יותר פריפריאלי בחיי תושבי העיר והמדינה.

אזי מדוע לאחל לנטישה ולהרס של מוקד תחבורה ציבורית שהוא מתפקד, חי וקיים? מהו היתרון הסגולי המושג בכך? לצערי נראה שזה פשוט חלק מאסטרטגיה שיווקית מסוימת, השואפת להפוך את מערכת האוטובוסים למשהו יותר בורגני ומקובל בקרב המעמד הבינוני ובינוני-גבוה ממה שהיא כרגע. ולמטרה כזאת כשלעצמה – שהיא מטרה משותפת לכמעט כל השקעה משמעותית בשיפור ושדרוג של מערכת תחבורה עירונית – אני לא מתנגד. כולנו רוצים לשכנע יותר נהגי מכוניות לעבור לתחבורה הציבורית. אבל לא בכל מחיר. פגיעה כזאת ב"קריאות" הבסיסית של המערכת אף עשויה בעצם להזיק לכוונה לא-מוצהרת כזאת. מחברי המסמך עצמם מתקשים לדמיין מערכת תחבורה מתפקדת ללא תחנה מרכזית, כפי שעולה מאזכור התחנה בפסקה על "קישוריות" (עמ' 4 בסיכום ההצעה), כשמדובר בקישוריות עם אוטובוסים בין-עירוניים.

צריך לחשוב ולשקול את ההשלכות לפני שמביעים משאלת חורבן כזאת על מרחב ציבורי ומוסד עירוני כלשהו. מה התועלת בכך? מה המחיר? מי משתמש במוסד ומי ייפגע מסגירתו? מה יחליף אותו ואיך? מה יקרה עם המרקם העירוני הסובב לאחר סגירתו, ומה יבוא במקומו?

אמנם, התחנה המרכזית היא מקום בעייתי ומורכב, מבחינת תכנונו הפיזי ומבחינות אחרות. לא פעם חלפתי על פני מחזות מטרידים שם בדרכי מעבודה או אליה. אבל יש למקום גם היבטים חיוביים, וכל עובר אורח יכול להתרשם מהעובדה שהוא משרת אוכלוסייה גדולה ומגוונת, שהוא מהווה ריכוז חי ותוסס של מסחר ופעילות חברתית, ושהוא מוקד רב-תרבותי מאוד: ישראלים מכל גיל ועדה מחלקים את המרחב הציבורי בו עם פליטים ועובדים זרים.

במקום הצבעוני הזה, בתנועה מתמדת של מדרגות נעות חולצות בטן ומצחים מיוזעים, כבר אי אפשר לטעות במיקום הגיאוגרפי המדויק של מדינת ישראל – פיסה קטנה של אדמה המחברת את אסיה עם אפריקה, ואת שתיהן עם ארצות הקווקז ואירופה מעבר. שמעתי פעם שפליטים כורדים המגיעים לתל אביב ממזרח תורכיה חוצים את הגבול (מלבנון או מצרים), ומיד עולים על הסעות עד רח' לוינסקי, כי כבר במחוז מוצאם שיננו את שם הרחוב לפני יציאתם לדרך. טבור העולם ממש, כולל הקישקעס מתחת לפני השטח.

אני לא חושב שהבעיה בתחנה המרכזית היא שיש הרבה אנשים שעוברים שם בגלל היותה מוקד מרכזי ברשת התחבורה הציבורית. אני חושב שהעובדה שהרבה אנשים עוברים שם בגלל היותה מוקד מרכזי בחיי העיר והמדינה היא היתרון המרכזי של המקום מבחינה חברתית וכלכלית, והגורם העיקרי לכך שכל אחד יכול להסתובב שם עם תחושת ביטחון למרות הקשיים, ולכך שהשכונה הסובבת לא נמצאת במצב הרבה יותר בעייתי.

צריך לשקם ולחזק את השכונות הסמוכות לתחנה המרכזית, לא להרוס את גורם המשיכה העיקרי בקרבתן, שהוא גם מוקד מסחר ושירותים ברמה העירונית והארצית.

דניאל קנמר בעל תואר ראשון בגיאוגרפיה וארכיאולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני בתכנון עירוני מאוניברסיטת מקגיל במונטריאול. עם חזרתו ארצה לאחר סיום לימודיו כתב על כלכלה ותשתיות עבור הג’רוסלם פוסט במשך שנתיים, ועבד עוד שנתיים במרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי.

3 תגובות

יוני 23 2010

כתבות על מכון ראשי ערים בישראל

נושאים: מרחב

באתר של ה-CNU, הארגון החבר מארה"ב, מדווחים גם על הקמת מכון ראשי ערים בישראל.

והנה כתבה מגלובס בהשתתפותו של ג'ון נורקוויסט, יו"ר ה-CNU, שעזר מאוד לקדם את הנושא גם בארץ ויש לו כמה המלצות:

"חשוב שראשי הערים יבינו את החשיבות בעיצוב שמנחיל ערכים לעיר ובכך לשמר אורבניזם. למשל, שדרות רוטשילד ורחוב דיזנגוף בתל אביב הם רחובות יפהפיים שפרוסים טוב, עם ארכיטקטורה מאוד מעניינת שיוצרת תפאורה לתרבות, לכלכלה ולתיירות של העיר. הייתי מציע לראשי הערים להבין עד כמה חשוב לשמור על עיצוב שכזה ולא לתת לערים להיסחף לפרבור (sprawl) בסגנון האמריקני, שעליו אנחנו מתחילים להתגבר בארה"ב."

תגובה אחת

יוני 20 2010

מחזור ראשון של מכון ראשי ערים בישראל

פוסט מאת אדר' דרור גרשון.

מתי לאחרונה הצלחתם לשבת עם ראש עיר יומיים מלאים ולדון בנושאי תכנון בלי הפרעות בלי שיחות טלפון נייד כל חמש דקות או מזכירה וכל מקורב אחר שנכנסו רק לדקה או רק לשאלה? בסדנא הראשונה של מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת, אשר התקיימה לפני שבועיים, ישבו שבעה ראשי ערים (!) יחד, כדי לדון בנושאים של תכנון עירוני והציגו אישית פרוייקטים בעיר שלהם.

פרוייקט מכון ראשי ערים שקם ביוזמת מרחב הוא פרוייקט חדשני בישראל מתבסס על ניסיון של Mayors Institute on City Design בארצות הברית המתקיים 25 שנה והשתלמו בו 800 ראשי ערים עד היום. שותפים לפרוייקט בישראל: מרכז השלטון המקומי, מרכז השל, המשרד להגנת הסביבה, אלכא ג'וינט ישראל ומפעם השרון. הפרוייקט התאפשר תודות לשלוש קרנות ותורם פרטי שתקצבו את השנה הרשונה של הפרוייקט.

למה בעצם הקמנו את המכון ומה אנו רוצים להשיג?

כמו שאתם בודאי יודעים ראש העיר הוא המתכנן הראשי של העיר הוא האיש הקובע בהחלטות בתכניות העירוניות ובפיתוח העיר. ראש העיר הוא האיש המשאיר אחריו מורשת עירונית, החלטה שלו יכולה לחולל שינוי חיובי ולהוביל את העיר להצלחה או מאידך להוביל לכישלון . לראשי הערים כוונות טובות ורצון להצליח, יחד עם זאת אין להם את הזמן לעצור ולחשוב אחרת – מכון ראשי הערים והסדנאות שייתקיימו הן ההזדמנות להקנו כלים ולאתגר את ראשי הערים.

ייעוד הפרוייקט

מתן כלים מקצועיים לראשי הערים בישראל לקידום התחדשות עירונית בת-קיימא ופיתוח כלכלה מקומית באמצעות סדנאות עבודה ובהשתתפות צוות מקצועי מנוסה ורב תחומי.

מטרות מרכזיות

1.         העלאת המודעות של ראשי הערים לתכנון בר-קיימא בעיר

2.         הקניית כלים לראשי הערים להתחדשות עירונית בת קיימא.

אמצעים להשגת המטרות

סדנאות עבודה בנות יומיים וחצי לראשי ערים על פי המודל של The Mayors' Institute on City Design (MICD)  בהתאמה למבנה השלטון המקומי בארץ.

תוצאות צפויות

1.         מתן פתרון לפרוייקטים המוצגים במהלך סדנת העבודה.

2.         שינוי באופי ההחלטות ראשי הערים בנושאי תכנון ובניה בעיר, תוך דגש על תכנון עירוני איכותי ובר-קיימא.

3.         מתן כלים למדיניות עירונית  אשר תיצור מסגרת מובנית לקבלת החלטות עקביות בנושא תכנון עירוני.

בתחילת חודש יוני התקיימה במלון וילה גליליי בצפת סדנא הראשונה בה השתתפו שבעה ראשי הערים והמועצות – אשקלון, בני ברק, גבעת שמואל, חורה, מזכרת בתיה, קריית ביאליק, ונצרת. יחד עם ראשי הערים השתתפו אנשי מקצוע מומחים מכל תחומי התכנון העירוני – אדריכלות, תכנון ערים, תנועה, חברה, קיימות, כלכלה, יזמות. בסדנא היו גם שני אורחים מחו"ל, ג'ון נורקייסט שהוא נשיא ה-CNU בארה"ב והיה ראש עיריית מילווקי 16 שנים, ואליו הצטרף ניל פייטון, אדריכל מלוס אנג'לס תומך וידיד של מרחב שהשתתף בשאררט בקריית שמונה.

הסדנא היתה מדהימה, הפרוייקטים שהוצגו ע"י ראשי הערים היו מגוונים ומעניינים הנושאים שהוצגו ע"י הצוות המקצועי הציגו בפני ראשי הערים אתגרים חדשים אליהם לא היו חשופים עד היום. ראשי הערים השתתפו באופן פעיל במשך יומיים רצופים בסדנא גם כשהדיונים לא היו קשורים ישירות לעיר שלהם. המשך הסדנא יהיה בליווי של ראשי הערים המשתתפים במשך השנה הקרובה כדי לתמוך בהם ולעזור להם לקדם תכנון עירוני בר קיימא. היום, לאחר הסדנא אני משוכנע יותר מתמיד ביכולת לחולל שינוי בערים שלנו באמצעות ראשי הערים שיישתתפו בה ויקחו איתם הביתה לעיר שלהם רעיונות וכלים להצלחה עירונית ולטובת איכות החיים של תושבי ערים אלו.

הסדנא הבאה בה יישתתפו שבעה ראשי ערים נוספות תתקיים באמצע נובמבר בשנה זו.

לינק לסדנא ולמשתתפים

אדר' דרור גרשון הוא מייסד ומנכ"ל עמותת מרחב.

תגובה אחת

הבא »