על הרחוב העירוני וקסמו נכתבו שירים רבים ע"י משוררים, יושבי הקבע של בתי הקפה, שבילו את מרבית זמנם בישבה על המדרכה, ביציע של תיאטרון הרחוב. תיאטרון הרחוב ששחקניו האקראיים והקבועים שימשו להם מקור השראה. "ברחובות שלנו יש קסם מיוחד" נכתב באחד השירים. לאחר שנים רבות בהם הרחובות שלנו הפכו לעורקי תחבורה, נראה כי לאט לאט, מעט בעיר אחת ומעט בעיר אחרת ה"קסם" הזה שב לרחובותינו.

"הרחובות שלנו" הוא נושא התערוכה אותה ארגנה עמותת מרחב, תערוכה המתקיימת זו השנה השנייה. בתערוכה שהתקיימה בתחנת הכוח ההיסטורית רדינג בתל אביב, הוצגו פרוייקטים הקשורים ברחוב העירוני ובמתחמים בנויים הנשענים על רחובות במרכזי ערים וישובים בישראל. העבודות שהוצגו בתערוכה אינן תוצר של תחרות ואינן "עבודות מוזמנות", הקריטריון להצגתן היה אחד: התאמה לעקרונות אמנת מרחב התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל.....

למאמר המלא

הכיכר ותפקידה במרחב הציבורי הפתוח

איריס האן ועמית שפירא, עבור המשרד לאיכות הסביבה, האגף לסביבה עירונית

המשרד לאיכות הסביבה פועל לקידומו של תכנון מושכל, אשר מבטיח שמירה על כמות גבוהה ואיכותית של שטחים ציבוריים פתוחים בתוך המרחב העירוני – כדי להבטיח יצירה של סביבת חיים איכותית ובריאה יותר עבור תושבי הערים. הדאגה להבטחת קיומם של השטחים הפתוחים, בנגישות לכלל האוכלוסייה הייתה הבסיס לפעילות המשרד בנושא.

סוד גלוי הוא שהמרחב הציבורי הפתוח בערי ישראל ראוי לשיפור, הן בכמות (הקצאת שטחים נמוכה מהנדרש במדריך להקצאות קרקע לצורכי ציבור), ובעיקר באיכות. בסדרת עבודות שנערכו ביוזמת האגף לסביבה עירונית במשרד לאיכות הסביבה , נבחן מצבם של השטחים הציבוריים בעיר, ובקרוב עתיד להתפרסם מדריך משותף למשרד השיכון, משרד הפנים והמשרד לאיכות הסביבה בנושא: "שטחים ציבוריים פתוחים בערים – הנחיות לבחינת תכניות", המיישם לקחים שנלמדו מעבודות אלו. מדריך זה מבקש להתמודד עם הבעיות המאפיינות את השטחים הציבוריים הפתוחים, ומציג נורמה רצויה של תכנון שטחים ציבוריים פתוחים בישראל, משני היבטים: עקרונות התכנון הרצויים לסוגים השונים של השטחים הציבוריים בעיר, והליכי התכנון המוצעים להיבטים של שטחים פתוחים בהכנתן של תכניות ברמות השונות. הדגש במסמך זה הינו על יצירת שטחים פתוחים עירוניים איכותיים. בהמשך נפרט את התייחסות המדריך לנושא הכיכרות העירוניות, נושא גיליון זה...

למאמר המלא

הכיכר ותפקידה במרחב הציבורי הפתוח: תגובת מערכת מרחב

דר. יודן רופא, חבר הנהלת עמותת 'מרחב'

אנו מביאים את מאמרן של איריס האן ועמית שפירא למרות שאנו חולקים על התפיסה הבסיסית של שטחים פתוחים בעיר העומדת בבסיסו, וזאת מתוך רצון לעורר דיון בסוגיה החשובה של תכנון המרחב הציבורי בעיר. מול התפיסה הנורמטיבית, המדגישה שטחים מסוימים ומעמידה קריטריונים כמותיים קשיחים לכל אחד מהם אנו מציגים גישה הוליסטית הרואה את כל המרחב הציבורי בעיר כרצף אחד, ומדגישה את הצורך לראות את כולו כמקום לבני אדם ולתכנן אותו ככזה. ההחלטה על אופן הפיתוח שלו ושימושיו צריכה להיות תפקודית וערכית ולא כמותית נורמטיבית. את עיקר תשומת הלב והמאמץ עלינו להקדיש לשיקום רחובות העיר כמקומות אנושיים. כך שכל אחד ואחד מהם (כולל ובעיקר הרחובות הראשיים), יהיה מקום המעצים את החוויה האנושית בדיוק כמו שגנים או פארקים אמורים להיות. בהצטלבויות החשובות ביותר של מערך הרחובות הזה יפותחו הכיכרות והרחבות העירוניות, על כן כמעט מחויב המציאות שהן יימצאו לפחות בצד רחוב ראשי אחד אם לא לפחות שניים. רק תכנונם של הרחובות הראשיים והכיכרות עצמן מתוך הקפדה של יצירתו של מרחב הולכי רגל, מוגן, בטוח, נוח ומעניין, יבטיח את הצלחתן....

למאמר המלא

אנחנו יכולים לקבוע מה תהיה הכתובת על הקיר – מאמר דעה

שירה גורלי, אדריכלית ומתכננת ערים

קירות תומכים, גדרות הפרדה, גדרות בנייה, זמני, קבוע, ארוך או גבוה... הכול שריר וקיים ואפילו במרכזי הערים שלנו. זו כבר אינה תופעה של שולי כבישים או מדרונות תלולים, אלא חלק מהנוף היום יומי שלנו בערים בהן הולכים וצומחים פרויקטי ענק ואיתם הקירות המלווים. על מנת לחדד תופעה זו אולי נהיה לכמה רגעים הולכי רגל בתל אביב באזור מגדלי עזריאלי ורחוב קפלן. באזור פופולארי זה בו עוברים אלפי אנשים ביום, נוכל להבחין בשתי פרשנויות שונות לאותה תופעה: כיצד "מקשטים" את הקירות הריקים בעיר?...

למאמר המלא

פרוייקט לדוגמא

טיילת הכנסיות, כפר כנא

מתכננים: דוד קנפו ותגית כלימור אדריכלים ומתככני ערים

הפרוייקט: על פי המסורת בנצרות ישו ואמו הוזמנו לחתונתם של זוג מכפר כנא. במהלך המשתה אזל היין והשתררה מבוכה בקרב המוזמנים. במעמד זה, ישו ביקש להגיש לו 6 כדים של מי מעיין במקום, ובברכתו הפכו כדי המים לכדי יין. הנס הראשון של ישו הפך את כפר כנא למקום קדוש ולאורך הדורות הוקמו מספר כנסיות בגלעין הכפר ההיסטורי המשויכות לזרמים השונים של הנצרות. למעלה מ- 200,000 תיירים מבקרים מדי שנה בכנסיות הכפר, ואף התפתחו מסורות של חתונות במקום ושל חידוש נדר הנישואין מתוך אמונה שההשראה הישועית תחזק את הזוגיות.

במרכז הפרויקט עמד חידוש מקיף של רחוב הכנסיות המחבר את המרכזים הדתיים והפיכתו למוקד אורבני, שיחזק את הרקמה ההיסטורית הקיימת באמצעות טיילת התומכת את החוויה הדתית והפעילויות הנלוות לה. תחילתו של הציר וסופו מודגשים בכיכרות אינטימיות המאפשרות התכנסות של קבוצת אנשים. לאורך הציר אותרו מקומות ליצירת מוקדים משניים למנוחה והתבוננות. הושם דגש מיוחד על שיקום החזיתות העתיקות, מחזור אבני הריצוף הקיימות, בינוי מחדש של חזיתות הבניינים והחצרות כדי להביא אותם לרמה אסתטית גבוהה, וביצוע טיפול שורשי ומעמיק בכל התשתיות העירוניות.

התכנית הכוללת מציעה התחדשות עירונית הן ברמת השיקום הפיזי המיידי והן באמצעות חשיבה ארוכת טווח באמצעות יצירת תשתית תומכת להקמת מתחמי מסחר ואכסניות אורחים לאורך הציר. הצפי הוא שגל הפיתוח הראשוני היזום והמבוצע על ידי החברה הממשלתית לפיתוח תיירות, יחיה את רחוב הכנסיות ויהווה גנראטור לשיקום המבנים הגובלים והסמטאות המתנקזות לטיילת. שדרוג הטיילת יהווה בסיס לפרויקטים נוספים שיבוצעו על ידי גורמים פרטיים, שיחזקו ויפתחו את המארג האורבאני עתיר השכבות ההיסטוריות של כפר כנא, יציע מרחב מחודש לרווחת תושבי הכפר ולמבקרים הבאים להתבשם מחוויה דתית ותיירותית.

סוקולוב און ליין, רמת השרון

מגיש: עופר רונן

בהנחיית: אדר' איציק הירש, אדר' נוף חוי ליבנה והאומנית מיכל שמיר

הפרוייקט: עוצמתו של רחוב סוקולוב ברמת-השרון כציר עירוני ובין-עירוני טמונה בפוטנציאל החשיפה שלו בפני אוכלוסיה רבה המשתמשת בו על-בסיס יומי. בכך, יתרונו על הקניון המופנם. הפרויקט מאפשר לחוות רחוב דינאמי המתעדכן נוכח מצבים משתנים: מהירות נסיעה בשעות עומס ושפל המשפיעה על קצב קליטת אינפורמציה, שעות היום המשפיעות על אופי המשתמשים (8:00 בדרך לעבודה, 21:15 בילוי ושופינג), מזג אויר גשום, שמשי, לח, חם קר וכד'. זאת בנוסף לחגים כמאורע חד שנתי ייחודי ומאורעות עירוניים תדמיתיים כגון ניצחון קבוצת הספורט במשחק וכד'.

מרכיבי הפרוייקט: ריהוט ופרטי הרחוב נגזרים מהרעיון של רחוב מתעדכן - הפרטים יעצבו את הרחוב ואת האווירה בו לאור המשתנים | יצירת זיקה בין קצוות הרחוב ע"י חיזוקם והגדרת המוקדים ביניהם: הקמת פארק עירוני, השלמת רקמת הבינוי, מתן דופן לפארק והקמת "Landmarks" בארבעת המוקדים ברחוב (חניונים אנכיים מעוצבים, תאורה ייחודית, החצנת השיווק והפרסום, גיאומטריה ופרטים ייחודיים לצמתים) | הבדלת רחוב סוקולוב משאר רחובותיה של רמה"ש כציר מסחר ובילוי ייחודי: הגבהת הפרופורציות בעזרת תוספות בינוי. טיפול ברווח הגדול בין הבתים ע"י תוספות בינוי המאפשרות יצירת "חנויות תלויות" בעלות חלון ראווה גדול החושפות את תוכנן. הרחבות אלו בין המבנים יוצרות רצף מקורה ומגבירות את נוחות השהייה במקום | אכסון רכבים בחניונים אנכיים אשר יוקמו בארבעת מוקדי הרחוב - יאפשר הקטנת החניונים הפנימיים בשכונות הנושקות לסוקולוב וצמצומם לדיירי רמת-השרון בלבד. בשטח שישוחרר יוקמו פארקים ציבוריים שכונתיים ויושלם ציפוף הבינוי. הרעיון הוא לנתק את המולת הרחוב המסחרי מהשכונות השלוות הנושקות לו ולמנוע פקקים וכניסת מבקרים חיצוניים לשכונות, בכך לשמר את תדמית המושבה של רמת השרון | הצעה לקו הרכבת הקלה העתידי: הנתיב הקיצוני של הרחוב יהיה עבור הרכבת הקלה ובכך ישחרר את הצורך באיים במרכז הרחוב, וינצל את שטח המדרכות כאזור שהייה והמתנה. בכך נמנעת ההפרדה ברחוב ונמנע כפל עמודים במרכזו דבר אשר יעיב על עיצובו של הרחוב.

מתחם רחוב הרצל, נתניה

מתכננים: דוד גוגנהיים ומשה מרגלית אדריכלים ומתכנני ערים

הפרוייקט: נתניה – שדרוג מרכז העיר – מתחם רחוב הרצל

עירית נתניה והחברה הממשלתית לתיירות לקחו על עצמן "להחזיר את הנשמה למרכז העיר" נתניה.

מטרות הפרוייקט: החזרת חיי הרחוב למרכז ההיסטורי של העיר. החייאה של רחוב הרצל ושלוחותיו עם דגש על מוקדי מסחר ופעילות ציבורית תרבותית, כמו: העירייה, תיאטרון – קולנוע השרון, השוק, המסחר ברחובות | החזרת המגורים לאזור ע"י ציפוף אורבני תוך שמירה על פרופיל רחוב המתאים לקנה מידה של חיי רחוב, של הולכי רגל | הפיכת הזהות הויזואלית למרכיב עיצובי ייחודי "נתניה – לאס וגאס" | השימוש באלמנט הויזואלי-שיווקי–פרסומי כמנוף כלכלי למימוש הפרוייקט – "רשתות", שילוט על החזיתות | שמירה על המרכיבים "הירוקים" המיוחדים למקום – הפיקוסים – כאלמנט תומך לציר המסחרי | הקטנת האימפקט התחבורתי השלילי – זהום אויר ורעש של העיר – מבלי לפגוע במערך התנועה, זאת ע"י יצירת מרחב משולב שלם של הולכי רגל ורכב לשיפור המערך המסחרי | פתרונות חניה בעיקר בשוליים, המתחברים באמצעות "השלוחות" לרחוב הראשי ובנוסף הציר הראשי הצמוד לחניה מוגבלת בזמן |שימוש ככל האפשר בתשתיות קיימות – רצופים, פסול וכד' | יצירת אלמנטים עיצוביים חדשים לאוריינטציה | יצירת שפה עיצובית ייחודית ועשירה לפעילות מסחר ותרבות – פרגולות, דוכנים, מגדל, צמחיה, שילוט וכד'.

מרכיבי הפרוייקט: פיתוח מתחם רחוב הרצל חייב להיות רעיונית ומעשית כמרחב תכנוני הכולל את השלוחות השונות, מצפון ומדרום, תוך חידוש השלד המרקמי ההיסטורי של העיר, מהקניון במזרח ועד הים במערב, ומרחוב מלחמת ששת הימים בצפון ועד רחוב דוד רמז בדרום. לפרוייקט שני מרכיבים עיקריים: צפוף הבניה, בעיקר ע"י תוספת בניה ותוספת קומות ו/או הריסה ובניה חדשה; וטיפול עיצובי במרחב הציבורי – מרחב הולכי הרגל – מפלס הקרקע של העיר, החל מ"מדרחובים", דרך ככרות, שבילים, מדרכות וכד'.

חדשות העמותה

הכנס השנתי השני של עמותת 'מרחב' – כלים וסדנאות לעירוניות מתחדשת בישראל

29 בנובמבר – 2 בדצמבר 2006, ח' – י' בכסלו תשס"ז

דר. יודן רופא, חבר הנהלת עמותת 'מרחב'

הכנס השני של "מרחב" יעסוק בכלים הנדרשים ליישום עירוניות מתחדשת בישראל. לאחר הצלחת הכנס הראשון, והצלחתנו בחיבור קהלים רחבים למטרות העמותה ולעקרונותיה, חוזרת ועולה השאלה: איך מגשימים את העקרונות הללו הלכה למעשה בישראל?

הכלים הנדרשים הם משני סוגים שונים. מצד אחד נדרש שינוי בתכנים של התכנון המרחבי בישראל, ברמות השונות של קנה המידה, ומצד שני יש לשנות את תהליכי התכנון והייזום, באופן שיאפשר מעורבות גדולה יותר של הקהילה בתכנון המתרחש בתחומה, או המשפיע עליה, וכן למצוא דרכים לגשר בין בעלי עניין שונים ובעלי אינטרסים מנוגדים במהלך עבודת התכנון. בכנס נעסוק בשני ההיבטים גם יחד באמצעות הרצאות ומושבים תיאורטיים, ובמקביל אליהם באמצעות סדנאות תכנון יחד עם עמותות מקומיות, תושבים, סטודנטים ומתכננים מחיפה ומכל הארץ.

הקונגרס מיועד לכל מי שהעיר ותרבות החיים העירונית בישראל חשובים לו כולל: מנהיגי ציבור, יזמים, אנשי מקצוע בתחומי התכנון והבניה: מתכנני ערים, אדריכלים, מהנדסי תשתית ובניה, סוציולוגים, גיאוגרפים, כלכלנים, משפטנים וארגונים וולונטריים ואזרחים המודאגים ממצב העיר וסביבתה.

יעדי הכנס הם:

§ להגדיל את המודעות בקהילה המקצועית והאקדמית, בקרב מקבלי ההחלטות בדרג הממשלתי והמקומי, ובקרב הציבור הרחב לחשיבות של התחדשות העיר וטיפוח המרחב הציבורי.

§ להציג, לדון ולפתח את הכלים היישומיים הדרושים כדי ליצור סביבה עירונית אנושית, הרמונית ובת-קיימא.

§ ליצור שותפות עם העיר חיפה, מוסדות להשכלה גבוהה בעיר, עמותות מקומיות, ותושבים בסדנאות תכנון שעניינם התחדשות מרכז העיר ושכונות ותיקות בעיר.

§ להרחיב ולגוון את החברות ב"מרחב" – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל. להציג לחברים את האמנה של התנועה, ולחזק את מחויבותם לעקרונות האמנה בפעילותם היום-יומית.

במהלך הכנס אנו עומדים לנקוט בשתי פעילויות במקביל: קיום כינוס עיוני שישמש כרקע תיאורטי, וסדנאות תכנון על מספר פרוייקטים חשובים לחידוש וחיזוק מרכז העיר חיפה ושכונותיה.

מטרת הסדנאות היא להדגים את האפשרות לתכנון בהשתתפות הציבור שנעשה בה שימוש נרחב בפרוייקטים עירוניים בעולם, לאפשר למתכננים בחיפה ומכל הארץ להתנסות באופן תכנון זה, ולהראות שניתן להגיע לפתרונות מוסכמים על התושבים ועל בעלי העניין האחרים. שיטת תכנון זו מביאה לשולחן את כל הגורמים המעוניינים, כדי לפתח יחד חזון לפרוייקט המוצע, וכדי להסכים על עקרונותיו. תוצאות הסדנאות יכולות להוות בסיס להמשך התכנון של פרוייקטים אלה. תכנון זה מטרתו העצמת הקהילה המקומית תוך גיוס הסכמה כוללת רחבה שתבטיח את קידומו בהמשך הדרך.

בעקבות אירועי החודש האחרון, נבקש בסדנאות התכנון לסייע בשיקום העיר חיפה, לאחר המלחמה.

הכינוס העיוני, שיתנהל במקביל לסדנאות יציג בפני באי הכנס כלי תכנון ליישום של עירוניות מתחדשת בישראל, המפותחים במשך שנה זו במסגרת עמותת "מרחב", ויאפשר דיון ופיתוח נוסף של כלים אלה. כמו כן יוצגו בכנס דוגמאות וכלים שפותחו בעולם ליישום עירוניות מתחדשת.

אורחי הכבוד של הכינוס והסדנא יהיו: אנריקה פנלוסה – ראש העיר לשעבר של בוגוטה, שעשה בה מהפכה בחידוש המרחב הציבורי; לאון קריר - אדריכל ומבקר תכנון, זוכה מדלית אתנה של הקונגרס לאורבניזם חדש בארה"ב כאחד מהוגי הדעות שהגותם היוותה את הבסיס לתנועה העולמית לחידוש עירוני; גבריאלה טאלייבנטי – אדריכל וראש התנועה "חזון לאירופה" באיטליה; מייקל מהאפי – אדריכל ותאורטיקן ומרכז קבוצה בין-לאומית של חוקרים ומתכננים לפיתוח כלי תכנון ליישום עירוניות מתחדשת.

לקראת היום שאחרי: עמותת מרחב מציעה ללוות את שיקום המרחב הציבורי בערי הצפון

חגית פלג-רותם, גלובס נדל"ן, 13-14 באוגוסט

לפרטים ניתן לפנות באמצעות הקישור: miu@miu.org.il

קישורים

Complete the streets

אתר אמריקאי המציג קואליציה של ארגונים חוץ ממשלתיים וממשלתיים העוסקים כולם באפשרות לתכנון ולקיים

רחובות העונים לצרכי הולכי הרגל, רוכבי האופניים והאופנועים ונוסעי התחבורה הציבורית.

לאתר ה- Complete the streets

Main Street

האתר העוסק ברחובות ראשיים במרכזי הערים.

לאתר ה- Main Street

Non Photography – No Rules, Street Photography

אתר לחובבי הנוף העירוני ותיעודו. הנוף העירוני חופשי, משוחרר ואינו דורש מסלול ארוך בכדי להגיע לנופים עוצרי נשימה.

האתר נועד לחובבי וחובבות הנוף העירוני ובעיקר לאלה/ו שאוהבים/ות לתעדו ולצלמו.

לאתר ה- Non Photography

רחובות תל אביביים

נחלת בנימין: המדרחוב, האומנים והפעילויות.

לאתר נחלת בנימין

נמל תל אביב: הבילויים, המקומות והאירועים:

לאתר נמל תל אביב

מאמרים מלאים

הרחובות שלנו – תערוכת פרוייקטים בנושא הרחוב העירוני בישראל 2006

אדר' דרור גרשון, חבר הנהלת עמותת 'מרחב'

הרחוב הוא מקום מפגש מתוכנן וגם אקראי, הוא המקום אליו אנו הולכים כדי לראות ולהראות, לשוטט לאורך חלונות הראווה, לערוך קניות ולפעמים גם להתבודד על ספסל בשדרה או על כוס קפה בבית קפה שמוציא את שולחנותיו אל המדרכה. רחובות העיר הם העורקים והורידים שלאורכם מתרחשים וגועשים חיי העיר, ללא הרחובות (כמו כלי הדם בגופנו) העיר אינה יכולה להתקיים. עם השנים בעקבות היציאה מהעיר לפרברים ובעקבות התלות במכונית, הוזנח הרחוב העירוני, יופיו, חיוניותו ותפקודו ירד. הרחובות הפכו לכבישים, והדימוי הלשוני מדגיש זאת, הרחוב כונה בשם: עורק תחבורה. לא עוד עורק חיים עירוני אלא פס אספלט המעביר מכוניות מנקודה א' לנקודה ב'. הרחובות במרכזי הערים דעכו והפכו למקום לא נעים לשהייה להולכי הרגל. מקום לא מוגן ועם הרבה זיהום אויר. האנשים הפסיקו לפקוד אותו, ללכת לאורכו, לשהות בו ובעקבותיהם בתי הקפה והמסחר האיכותי עזבו לקניונים. הגירה שלילית של מגורים ממרכזי הערים, כניסת הרשתות המסחריות הגדולות והפגיעה בעסקים הקטנים תרמו לתהליך דעיכת מרכזי הערים ורחובותיהם.

בעולם, במהלך 15 שנים האחרונות הבינו מתכננים וראשי ערים כי חיזוק העיר ומשיכת תושבים חזרה למרכזי הערים מותנה בשיקום וחידוש המרחב הציבורי – הרחוב העירוני. היה ברור כי בכדי לעשות כן יש להפוך חזרה את הרחוב למקום הומאני ולהעביר את מרכז הכובד וההתייחסות מהמכונית להולך הרגל. עיקרי פעולות ההתחדשות כללו הרחבת המדרכות והצרת מסעות הרכב, נטיעת עצים, הוספת ריהוט ותאורת רחוב וסילוק הרכב הכבד מהרחובות במרכזי הערים. יחד עם זאת היה ברור כי פעולות עיצוביות בלבד אינן מספיקות, בצד פעולות אלו נעשו מאמצים תכנוניים וכלכליים לעודד אנשים לגור ברחובות אלו ולאפשר שימושים מעורבים של מסחר ומגורים מתוך הבנה כי האנשים הגרים בתוך הער יהיו אלו שיזינו ויעודדו את המסחר בתי הקפה והחייאת הרחוב. בערים שנעשו פעולות אלו החלה הגירה חיובית למרכזי הערים האנשים ומשפחות חזרו לעיר ולרחובותיה והחל תהליך של התחדשות עירונית אמיתית. תפישה תכנונית זאת התחזקה עד כדי כך שבארצות הברית תכנון מרכזים מסחריים הנמצאים גם מחוץ לעיר מתוכננים כרחוב עירוני פתוח לכל דבר על כל סממניו (לדוגמא: the Groove ליד לוס אנג'לס).

"הרחובות שלנו" הוא נושא התערוכה אותה ארגנה עמותת מרחב, תערוכה המתקיימת זו השנה השנייה. בתערוכה שהתקיימה בתחנת הכח ההיסטורית רדינג בתל אביב, הוצגו פרוייקטים הקשורים ברחוב העירוני ובמתחמים בנויים הנשענים על רחובות במרכזי ערים וישובים בישראל. העבודות שהוצגו בתערוכה אינן תוצר של תחרות ואינן "עבודות מוזמנות", הקריטריון להצגתן היה אחד: התאמה לעקרונות אמנת מרחב התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל.

בתערוכה השתתפו 30 מציגים שהציגו 33 עבודות, חלקן פרוייקטים שבוצעו חלקם פרוייקטים בתכנון פרוייקטים רעיוניים ועבודות סטודנטים. מלבד התצוגה בתערוכה נערכו במהלך ימי התערוכה שישה מפגשים בהם דנו המשתתפים בפרוייקטים המוצגים, במטרה להגיב לעבודות המוצגות ולקיים רב שיח בנושאים של התחדשות עירונית ואופיו של הרחוב בישראל. בערב הפתיחה השתתפו כ-370 איש מכל הארץ ופתח את התערוכה ראש עיריית תל אביב יפו מר רון חולדאי. במהלך התערוכה ביקרו בה עוד כ-500 איש. בערב מרגש זה הצגנו לראשונה את אמנת מרחב וחברי העמותה חתמו עליה בספר האמנה.

בין העבודות שהוצגו בתערוכה: התחדשות רחוב סוקולוב בהרצליה וברמת השרון, התחדשות מרכז העיר נתניה, רחוב הטיילת בשכונת בת גלים בחיפה, התחדשות עירונית בבאר שבע, תכנון מחדש של הפיאצה בחדרה, ככר מגן דוד בתל אביב, ציר הכנסיות בכפר כנא, הציר הירוק שנקין נגה, אינפיל עירוני בירושלים, פיתוח נמל תל אביב ועוד. במסגרת התערוכה השתתפו חברת נ.ת.ע נתיבי תחבורה עירוניים והציגו את פרוייקט הרכבת הקלה בתל אביב, מינהל ההנדסה בתל אביב שהציג את חזון העיר, וארגון תחבורה היום ומחר אשר בשיתוף החברה להגנת הטבע השיק את דו"ח בניית מערכות הולכי רגל הלכה למעשה.

אישית כמי שהיה אוצר התערוכה ומעורב בארגונה והקמתה, התרגשתי לראות בערב הפתיחה את המבקרים הרבים שבאו לקחת חלק בחגיגה, לראות ולשמוע את התלהבותם ומחויבותם לנושא התחדשות העירונית. למרות תנאי מזג האוויר החם נשארו רבים עד השעות המאוחרות ועברו ביסודיות בין כל העבודות שהוצגו והבטיחו לשוב ולבא לדיונים במהלך התערוכה.

אני רוצה להודות לכולכם, המציגים,המתנדבים והמשתתפים בתערוכה וכמובן לכל אלו התומכים בנו יום יום ונותנים לנו את הרוח הגבית להמשיך ולהמשיך – תודה.

הכיכר ותפקידה במרחב הציבורי הפתוח

איריס האן ועמית שפירא, עבור המשרד לאיכות הסביבה, האגף לסביבה עירונית

סוד גלוי הוא שהמרחב הציבורי הפתוח בערי ישראל ראוי לשיפור, הן בכמות (הקצאת שטחים נמוכה מהנדרש במדריך להקצאות קרקע לצורכי ציבור – ראה/י הערה מס' 1), ובעיקר באיכות. בסדרת עבודות שנערכו ביוזמת האגף לסביבה עירונית במשרד לאיכות הסביבה (ראה/י הערה מס' 2), נבחן מצבם של השטחים הציבוריים בעיר, ובקרוב עתיד להתפרסם מדריך משותף למשרד השיכון, משרד הפנים והמשרד לאיכות הסביבה בנושא: "שטחים ציבוריים פתוחים בערים – הנחיות לבחינת תכניות", המיישם לקחים שנלמדו מעבודות אלו. מדריך זה מבקש להתמודד עם הבעיות המאפיינות את השטחים הציבוריים הפתוחים, ומציג נורמה רצויה של תכנון שטחים ציבוריים פתוחים בישראל, משני היבטים: עקרונות התכנון הרצויים לסוגים השונים של השטחים הציבוריים בעיר, והליכי התכנון המוצעים להיבטים של שטחים פתוחים בהכנתן של תכניות ברמות השונות. הדגש במסמך זה הינו על יצירת שטחים פתוחים עירוניים איכותיים. בהמשך נפרט את התייחסות המדריך לנושא הכיכרות העירוניות, נושא גיליון זה.

שתי סוגיות עיקריות עלו בסקירת ההיבטים התכנוניים של השטחים הציבוריים בעיר:

1. חוסר בהתייחסות איכותית לנושא שטחים הפתוחים העירוניים, והתייחסות כמותית בלבד לנושא.

2. התייחסות אל כל סוגי השטחים, המרכיבים את המרחב הציבורי הפתוח תחת שם אחד – "שצ"פ". בייעוד קרקע אחד, ובצביעה זהה בתשריטי התכניות נכללים שטחים ציבוריים למיניהם – מכיכרות ורחבות מרוצפות ועד גינות שכונתיות, שטחי חייץ, סוללות אקוסטיות, חורשות וואדיות ועוד. מגוון השימושים, שלעיתים זוכה גם להוראות זהות – גורם לכך כי במקרים רבים הקצאת השטח היא בחסר יחסית לנדרש. בפועל, נוצר חסר בשטחים ציבוריים פתוחים. נוספים על כך שימושי הקרקע הרבים המותרים בתכנית – שימושים אשר לא תמיד תואמים את ייעודו של השטח הפתוח (מתקנים הנדסיים, שימושים מסחריים ועוד).

במדריך החדש 'שטחים ציבוריים פתוחים בערים – הנחיות לבחינת תכניות', נוצרה הבחנה בין שני סוגי שטחים – גנים ופארקים לבין כל שאר השטחים הציבוריים הפתוחים. מחלוקה זו נובע כי הקבוצה הראשונה, כוללת גנים ופארקים מכל רמות המידרג – מגן פנים שכונתי ועד פארק עירוני, עליהם חלות מכסות המינימום (הנמדדות ביחס שטח גן לנפש), שנועדו להבטיח כי שטח הגנים יתאים להיקף האוכלוסייה. הקבוצה השנייה – כמו צירים ירוקים, שטחי חייץ וגינון, שדרות, מעברים להולכי רגל ואופניים, רְחַבות וכיכרות. שטחים אלו אינם נמדדים על פי מדד הקצאה כמותי, אלא על פי קריטריונים איכותיים.

ההבחנה בין שתי קבוצות אלו חיונית, ונועדה לאפשר יישום נכון ומדויק במדד להקצאת קרקע בשטח לאוכלוסייה (מ"ר/לנפש), והתאמת הוראות תכנוניות לכל ייעוד קרקע בהתאם למטרותיו.

הרחבות והכיכרות העירוניות נכללות בקבוצת השטחים השנייה. אלו שטחים ציבוריים פתוחים שהם לרוב מרוצפים, המשמשים כמקומות להתכנסות ולמעבר. הרחבות והכיכרות העירוניות מתקשרות למערך הצירים הירוקים בעיר, ויחד הם מהווים את המרחב הציבורי הנמצא בזיקה ישירה לאזורי הבינוי המרכזיים בעיר. ברחבות ובכיכרות העירוניות, מתקיימת התרחשות אינטנסיבית. הזיקה הנוצרת בין המרחב העירוני והפעילות המתקיימת בו ויוצרים את המרקם העירוני וקובעים את אופיו.

המדריך מתווה מספר עקרונות מרכזיים בתכנון כיכרות ורחבות עירוניות:

§ מיקום מרכזי:בסמוך למוקדים עירוניים מרכזיים (ציבוריים או מסחריים), כך שהכיכר תיתפס כחלק מהם.

§ מתן עדיפות לתנועה רגלית אל הכיכר, ממספר כיוונים ומקומות. רצוי שהכיכר תהיה מקושרת אל רשת הצירים הירוקים העירונית, וכי דרכי ההגעה אליה יהיו בתוואי הליכה נוחים, נעימים ובטוחים.

§ רחבה מישורית ופתוחה: הכיכר מתאפיינת ברחבה, מרוצפת ברובה, ומתאימה להתכנסויות ציבוריות.

§ רציפות הקשר בין הכיכר והרחובות: אלמנט מרכזי בהצלחת הכיכר כמקום שוקק חיים, הוא היותה ברצף ובמפלס אחד עם הרחובות הגובלים והמשמשים למעבר הולכי הרגל, ללא כבישים ראשיים היוצרים חיץ בין השימושים המסחריים לכיכר.

§ נוחות אקלימית: הכיכר כמקום פעילות פתוח צריכה להציע תנאים אופטימאליים לנוחות האנשים, חשוב שהכיכר תקבל אור שמש ישירה בצד מקומות ישיבה, פעילות והליכה מוצלים, וכי היא תהיה מוגנת מרוחות.

§ התאמה לקיום אירועים שונים: הכיכר צריכה להתאים לקיום התכנסויות ואירועים שונים – שמירת הרצף הפתוח של הכיכר, והתאמת האלמנטים השונים למטרה זו, כגון תאורה מתאימה ואפשרויות חיבור לתשתיות חשמל ומים.

§ תכליות רצויות: בכיכר עצמה יכולים להיות משולבים אלמנטים שונים – ברכות ומזרקות מים, פסלים, אנדרטאות וכדומה, בתנאי שהם לא מפריעים לרצף הפתוח של הכיכר. גינון ועצי צל ימוקמו לרוב בשולי הכיכר ובזיקה למקומות הישיבה. מסביב לכיכר רצוי לייצר חזיתות מסחריות עשירות במסעדות, בתי קפה ופאבים המנצלים את המרחב הפתוח ומציעים ישיבה בחוץ. בכיכר רצוי לשלב מגוון של שימושים, בצד אזורי הפעילות האינטנסיבית, ניתן למקם פינות ישיבה אינטימיות ושקטות ולשלב מתקן קטן למשחקים בשולי הכיכר. תכנון המבנים הגובלים בכיכר צריך להיות פרופורציונאלי לגודל הכיכר.

§ איכות ארכיטקטונית ועיצובית: הכיכר היא גם מקום סימבולי של זהות עירונית או מקומית. תכנון המגדיר את הייחוד של המקום, בצד איכות ארכיטקטונית ועיצובית הם שמיצרים את התנאים לכך שהכיכר תהווה מקום משיכה לאנשים.

ראוי אם כן לפעול לתכנון מדרג עירוני של השטחים הפתוחים. מדרג זה צריך שייעשה על פי רמות השימוש השונות, כך שיציע שטחים מגוונים מבחינת האיכות וסוג הפיתוח ובפיזור שיאפשר לשטחים האלה ולמרחב הציבורי שסביבם למלא את ייעודם: להפוך את המרחב העירוני לסביבת חיים איכותית. צורך זה בולט עוד יותר במדינת ישראל, שהיא מהמדינות הצפופות בעולם המערבי.

אנו מקווים כי עם מדריך זה וההפרדה בין תכליות השטחים אותה הוא מציע יביאו לשיפור במעמדם של השטחים הפתוחים העירוניים בכלל, ומצב הכיכרות והרחבות בפרט, מבחינה כמותית, ובעיקר מבחינה איכותית.

1. לרמן ע', לרמן ר', תדריך לתכנון הקצאת קרקע לצורכי ציבור, המכון למחקר ופיתוח מוסדות חינוך ורווחה, עבור משרד השיכון, משרד הפנים, משרד החינוך ומשרד האוצר, 2002.

2. פרסומים בסדרה: מחזירים את החיים לגנים העירוניים – כיצד לפתח גינות ידידותיות, ד"ר אהובה ווינדזור, המשרד לאיכות הסביבה, 2004.

שטחים ציבוריים פתוחים בערים – בחינת ההיבטים התכנוניים, איריס האן ועמית שפירא, המשרד לאיכות הסביבה 2005.

הנחיות לתכנון שטחים ציבוריים בערים, איריס האן ועמית שפירא, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון והמשרד לאיכות הסביבה (טרם פורסם).

להורדת הפרסומים ולפרטים נוספים: אתר המשרד לאיכות הסביבה: www.sviva.gov.il

האגף לסביבה עירונית, המשרד לאיכות הסביבה: Galia@sviva.gov.il

הכיכר ותפקידה במרחב הציבורי הפתוח: תגובת מערכת מרחב

דר. יודן רופא, חבר הנהלת עמותת 'מרחב'

אנו מביאים את מאמרן של איריס האן ועמית שפירא למרות שאנו חולקים על התפיסה הבסיסית של שטחים פתוחים בעיר העומדת בבסיסו, וזאת מתוך רצון לעורר דיון בסוגיה החשובה של תכנון המרחב הציבורי בעיר. התפיסה המבוטאת על ידי האן ושפירא, המעמידה שטחים נורמטיביים (גנים ופארקים) מול שטחים שאינם נורמטיביים (כל השאר) מבטאת הפרדה מחשבתית בין שטחים שהם כביכול הכרחיים לתפקוד העיר ולרווחת התושבים (השטחים הנורמטיביים), ובין שטחים שהם בבחינת מותרות (ככרות ורחבות), או אבודים מבחינת רווחת התושבים, משום שהם מתוכננים בעיקר לצורכי תנועת כלי רכב (הרחובות הרגילים שאינם צירים ירוקים). כביכול מבטיחה תפיסה זו מינימום מסוים של מפלט בשטחים פתוחים מלחציה של העיר, אך בעצם יש בה סכנה שההפרדה הזו תנציח את הזנחת רחובות העיר כמשאב המרחב הציבורי העיקרי של העיר תוך הפקרתו להמשך השליטה של כלי רכב.

המקור לתפיסה שגויה זו מצוי בתגובה להתפשטות העיר וההתדרדרות העירונית בעקבות המהפכה התעשייתית, ובתחושה שלתושביה אבדה האפשרות לקשר עם סביבתם הטבעית. אולם עתה יותר ממאה שנים אחרי הולדתה של תפיסה זו בתנועת ה"פארקים" וברעיונות עיר הגנים, בעיותיה של העיר שונות לחלוטין. את מקום צפיפות היתר תופסת דווקא ההשתרעות של העיר והמרחק הרב בין שימושים שונים המחייב נסיעה כמעט לכל מקום בכלי רכב ממונעים ובעיקר בתחבורה פרטית. את מקום הצפיפות ברחובות העיר החליפו דווקא השממה, השיממון וההזנחה הנובעים מחוסר בתנועת הולכי רגל מספקת ליצירת חיים חברתיים וכלכליים. המשימה העיקרית של הדור הבא בתכנון ערים איננה להוסיף שטחי פארקים וגנים בתוך העיר (אם כי במקומות מסוימים זה עשוי להיות דרוש ונכון), אלא להצליח לפתח סביבות עירוניות צפופות, בקנה מידה אנושי, עם חיי רחוב תוססים ומגוונים, שיגדילו את מגוון האפשרויות ואת עושר ההזדמנויות בעיר, תוך שמירה על מרחבים פתוחים וחקלאיים בסביבות העיר כמשאבי טבע, נוף וסביבה.

מול התפיסה הנורמטיבית, המדגישה שטחים מסוימים ומעמידה קריטריונים כמותיים קשיחים לכל אחד מהם אנו מציגים גישה הוליסטית הרואה את כל המרחב הציבורי בעיר כרצף אחד, ומדגישה את הצורך לראות את כולו כמקום לבני אדם ולתכנן אותו ככזה. ההחלטה על אופן הפיתוח שלו ושימושיו צריכה להיות תפקודית וערכית ולא כמותית נורמטיבית. את עיקר תשומת הלב והמאמץ עלינו להקדיש לשיקום רחובות העיר כמקומות אנושיים. כך שכל אחד ואחד מהם (כולל ובעיקר הרחובות הראשיים), יהיה מקום המעצים את החוויה האנושית בדיוק כמו שגנים או פארקים אמורים להיות. בהצטלבויות החשובות ביותר של מערך הרחובות הזה יפותחו הכיכרות והרחבות העירוניות, על כן כמעט מחויב המציאות שהן יימצאו לפחות בצד רחוב ראשי אחד אם לא לפחות שניים. רק תכנונם של הרחובות הראשיים והכיכרות עצמן מתוך הקפדה של יצירתו של מרחב הולכי רגל, מוגן, בטוח, נוח ומעניין, יבטיח את הצלחתן.

אנחנו יכולים לקבוע מה תהיה הכתובת על הקיר – מאמר דעה

שירה גורלי, אדריכלית ומתכננת ערים

נקודת הפתיחה בשני המקרים היא ההחלטה לנצל את הקירות למטרה מסוימת ולא להשאירם במערומיהם:

במקרה הראשון מדובר בקיר המפריד בין מתחם הקריה לדרך מנחם בגין, המלווה את הולכי הרגל בדרכם לתחנות האוטובוס. הקיר הנ"ל הפך בתקופה האחרונה לשלט פרסום ענק של חברה מסחרית. מימדיו העצומים של השלט הן לאורך והן לגובה משתלבים באזור שכולו מתאפיין בקנה מידה שאינו מתאים להולכי רגל – כבישים רחבים, מעברי חצייה אינסופיים ומתחם מגדלי עזריאלי. דמויות הענק בפרסומת, המגמדות את העוברים ושבים, מהוות את אקורד הסיום הצורם לתופעה. השלט הענק מהווה השתלטות על המרחב הציבורי של הולכי הרגל ומימדיו הגדולים ראויים למחשבה מחודשת. (כמו כן, מעניין מאד במקרה זה לדעת מי מקבל את התמלוגים מקיר הפרסום?!)

קיר הפרסומת ליד הקריה המגמד את הולכי הרגל

המקרה השני לעומת זאת, נמצא קרוב מאד, בהמשך כביש קפלן. באזור ישנן עבודות להרחבת הכביש (בעניין ההרחבה דובר לא מעט על מקומם של הולכי הרגל). את עבודות ההרחבה מלווה גדר בטיחות המסתירה את עבודות התשתית. במקרה זה יש לברך את הוגי הגדר שהחליטו להשתמש בה כמנשר הסברתי הן על העבודות המתבצעות והן על בתי הטמפלרים המהווים חלק מהפרויקט. הקיר מלווה באיורים הומוריסטים של בתי הטמפלרים והסברים וצילומים היסטוריים. הקיר לא רק מעוצב בקנה מידה אנושי אלא גם משדר שיתוף ושקיפות ציבורית בתהליכים המתרחשים. הגדילו לעשות מעצבי הקיר בהיותם מודעים לדחף הונדאליזם האופייני לנו, והחליטו בשל כך להשאיר כמה אזורים ריקים למילוי גרפיטי עצמאי על ידי עוברי אורח. (הדבר הוכיח את עצמו ואכן הקהל שיתף פעולה ובחר להוסיף את ביטויו האישי באזורים המיועדים).

קיר הבנייה לאורך רחוב קפלן שעוצב בקנ"מ של הולכי הרגל עם המיקום לגרפיטי

ניתן לראות דוגמאות חיוביות, משתפות, נוספות גם במקומות אחרים בעולם כמו למשל בעיר דלפט בהולנד. בעיר המפורסמת בעבודות הקרמיקה הכחולות, נבחר עיטור בסגנון דומה לעטר גדר זמנית של אתר בנייה. כמו כן נפתחו בה פתחים שקופים על מנת לראות את אתר הבנייה עצמו ובכך לשתף את העוברים ושבים בתהליך הבנייה של העיר.

קיר זמני באתר בנייה בדלפט פתח שקוף המאפשר הצצה לפרוייקט

דוגמה נוספת ניתן לראות ברחובות בריסל בבלגיה בה נבחרו ציורי ספרים על מנת ללוות את קיר אתר הבנייה.

קיר בבריסל

מסתבר שסוגיה זו של עיטור קירות מטרידה לא רק אותנו כצופים אלא גם את אילו המשפיעים על אופי העיצוב. ביוני 2006 הוכרזה (ע"י ברעם) תחרות בין מחלקות הקריאטיב על עיצוב קיר פרסום המשתלב בסביבה מתוך כוונה להוות תרומה עיצובית. ניתן לתהות עם הפרסומות הן פתרון הקסם לעיצוב הקירות, אך אקווה שחלק מהסוגיות שעלו בכתבה זו יעלו במהלך ההתמודדות ובכך יביאו לכמה פתרונות מרעננים.

בימים אילו, יותר ויותר גדרות שונות ומשונות מעטרות את נופי ארצנו. על קובעי המדיניות, כמו גם על הציבור, מוטלת האחריות לגבש עמדה לא רק על מה נמצא מעבר לגדר אלא גם עליה, תוך התייחסות רצינית למי מושפע ממנה ואת מי זה משרת.

הודעת דוא"ל זו נשלחה אליך מאחר והנך מופיע ברשימת הדיוור של עמותת 'מרחב'

להסרת שמך מהרשימה נא לפנות לבלה בכתובת: miu@miu.org.il

צור קשר | עמוד הבית