לחנך את ראש העיר לתכנון בר קיימא

יום חמישי 03 ביוני 2010 03:00 מאת: אסתר זנדברג

סדנה שנערכה השבוע בצפת ניסתה להקנות לכמה מראשי הערים כלים לתכנון בר קיימא. ההנחה היא שמאחורי החלטות שגויות רבות עומדת בורות ולא זדון. האם לסדנה הבאה יתייצבו גם ראשי ערים גדולות?

     
הרחק מאור הזרקורים ותחת מעטה סודיות התכנסו השבוע במלון מבודד בצפת שבעה ראשי ערים ומועצות מקומיות בישראל, לסדנת תכנון בהנחיית צוות מקצועי רב תחומי של מתכנני ערים, אדריכלים ומומחים אחרים. הסדנה מתקיימת במסגרת הפרויקט "מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל" שהוקם ביוזמת עמותת מרחב והושק השבוע. זהו פרויקט ראשון מסוגו בישראל ששם למטרה לחנך מחדש את ראשי הערים, להכשיר אותם למלא את תפקידם המכריע כקובעי דמותה של עירם ולהקנות להם כלים לתכנון בר קיימא.

בעמותת מרחב - המטיפה לחזרה לעירוניות המסורתית הישנה והטובה, לרחוב, לכיכר, לציפוף העירוני, לעירוב שימושים במרחקי הליכה, לשימוש בתחבורה ציבורית - מבקשים "להגדיל את מעגל הרעיונות של תכנון בר קיימא בקרב ראשי הערים" ומאמינים כי הכשרתם ברוח העקרונות של העמותה היא מנוף לחיזוק העירוניות בישראל, מול מדיניות הפירוור של מוסדות התכנון. להקמת המכון שותפים עוד בין היתר המשרד להגנת הסביבה, מרכז השלטון המקומי ומרכז השל, ופעילותו ממומנת מקרנות ותרומות.

משך הסדנה הוא יומיים וחצי של עבודה אינטנסיבית. במהלכה מציג כל ראש עיר דילמה תכנונית בעירו באמצעות פרויקט שעל הפרק, ומקבל משוב מעמיתיו ומחברי הצוות המקצועי, שמעלים רעיונות וכיווני מחשבה אפשריים, בתקווה שייפלו על אוזניים קשובות וייושמו הלכה למעשה בשטח. התנאים להשתתפות בסדנה נועדו להבטיח שלא יהיו תירוצים, הסחות דעת וקיצורי דרך. המיקום מרוחק דיו ממרכז התרחשות כלשהו. ראשי הערים נדרשו לחתום מראש על התחייבות להשתתף בכל ימי הסדנה ולא, ייאלצו לממן מכיסם את עלותה, והתבקשו להציג את הפרויקט שעל הפרק באופן אישי ללא סיוע של עוזרים. חברי הצוות המקצועי חתמו מצדם על הסכם סודיות של המפגשים ותוכנם, והתחייבו שבמשך חצי שנה לא יפנו לראשי הערים שאותם הנחו בסדנה לקבלת עבודה פרטית בעירם. הסדנה מתנהלת ללא קהל וסגורה לתקשורת, כך שהדיווח כאן הוא על סמך שיחות ומידע מוקדמים.

עושי דברם של הבוסים

הנחת היסוד לצורך הקמת המכון היתה שראשי ערים הם בפועל המתכננים הראשיים של עירם, אבל מרביתם חסרים בכלים מספקים כדי לפעול לטובת העיר, גם אם זו עומדת בראש מעיניהם, אומר האדריכל דרור גרשון מעמותת מרחב, האחראי על המכון ומוביל את הסדנה. אם בעבר מהנדס העיר היה הדמות המקצועית הבכירה בהיררכיה העירונית והיתה לו מלה מול ראש העיר, הרי בשנים האחרונות מעמדם נשחק והם נהפכו לעושי דברם של ראשי הערים ונזהרים שלא להפריע פן יאבדו את משרתם. מהנדס העיר תל אביב להרף עין ישראל גודוביץ, שהעז להפגין עצמאות מול ראש העיר, לא שרד בתפקידו. מאחורי החלטות שגויות רבות, אומר גרשון, עומדת בורות ולא זדון. ראשי עיר לא מבינים אפילו שהשקעה כספית ללא מחשבה תחילה עלולה להזיק יותר מאשר להועיל.

הרשימה ארוכה: ראשי הערים כמעט ללא יוצא מהכלל התפתו להקים קניונים בעירם, שפגעו אנושות ברחובות המסחריים, נשמת אפה של העיר. כיום הם נוהים אחרי הטרנד הבא - שווקים מסחרים, מבלי לתת את הדעת על כך שברוב המקרים הסוחרים שאינם תושבי העיר מהווים תחרות בלתי הוגנת מול המסחר המקומי, וההכנסות יוצאות ברובן מחוץ לעיר ולא תורמות לכלכלתה. מיזמי תחבורה שגויים עלולים להיות הרסניים במיוחד לתפקודה של העיר. קרית שמונה לדוגמה קפצה כמוצאת שלל רב על מענק ממשלתי להרחבת כביש 90 העובר בתחומה, אבל פתרון התחבורה התגלה כבעיה עצמה. מה שהיה הרחוב המסחרי הראשי בעיר נהפך לכביש ארצי רב מסלולי סואן עם גדר הפרדה במרכזו. הכביש הרג את המסחר ברחוב, הוא מסכן הולכי רגל ובניגוד לציפיות חל גידול במספר תאונות הדרכים לאורכו. ואלה רק דוגמאות ספורות.

רחוב הרצל באשקלון. איך כדאי להחיות את הכפר הערבי מג'דל?

מכון ראשי הערים בישראל הוקם בהשראת "מכון ראשי ערים לעיצוב עירוני" (MICD) האמריקאי שפועל ברציפות מאז 1986 בארצות הברית. במפתיע אולי, פעילותו מתוקצבת על ידי הממשל הפדרלי, ואף זיכתה אותו בפרס נשיא ארצות הברית על הצטיינות בתכנון. עד כה עברו בסדנאות של המכון האמריקאי כ-800 ראשי ערים. לקראת הקמת המכון הישראלי סיירו האדריכלים דרור גרשון ועירית סולסי מעמותת מרחב בארבע ערים בארצות הברית ופגשו את העומדים בראשן, שהוכשרו במכון ויישמו את הלקחים. בית לחם, פנסילבניה היא דוגמה מייצגת. עיר של 72 אלף תושבים שכלכלתה היתה תלויה לחלוטין במפעל הפלדה המקומי, עמדה לפני קריסה עם סגירתו לפני כעשור - אבל קמה לתחייה תחת ידיו של ראש העיר הצעיר והנמרץ ג'ון קלהאן, בוגר המכון שהסב את המפעל הנטוש, הקים בו מרכז אמנות וקזינו, והפך אותו למכרה זהב, מנוף להתחדשות ופיתוח.

הסדנה בצפת מתקיימת מרחק אלפי קילומטרים מהערים האמריקאיות המתחדשות. הדילמות עם זאת דומות, אם לא לוקחים בחשבון את "המצב" הישראלי הנושף בעורף: החייאת מרכז העיר והרחוב העירוני, תנועה ותחבורה, מיחזור מבנים קיימים, כפי שאפשר ללמוד מהפרויקטים שמוצגים בסדנה. אשקלון מתלבטת כיצד להחיות את ה"עיר העתיקה" שלה (שריד לכפר הערבי מג'דל שתושביו הפלסטינים גורשו ממנו באכזריות בשנות ה-50). בני ברק - אולי העיר העירונית ובת הקיימא ביותר בישראל - מבקשת לייעל את מערכת התחבורה הציבורית שלה. העיירה הבדואית חורה מחפשת דרכים לפיתוח מסחר בכניסה לישוב.

עוד אישרו את השתתפותם בסדנה ראשי הערים של גבעת שמואל, נצרת, קרית ביאליק ומזכרת בתיה - מגוון מייצג של ישובים עירוניים בארץ על פי גודלם, אופיים, זהות לאומית ופיזור גיאוגרפי. הערים הגדולות לא מיוצגות, בתקווה שהצלחת הסדנה הראשונה תשכנע אותם בחשיבות הנושא. המכון יקיים סדנה נוספת בנובמבר.

להרוס אוטוסטרדה ולנוח

העקרונות המנחים במכון הישראלי, כמו במכון ראשי ערים האמריקאי, הם משנתה של ג'יין ג'יקובס ועקרונות התנועות לעירוניות חדשה שצמחו על ברכיה, בהם גם עמותת מרחב הישראלית והקונגרס לניו אורבניזם (CNU) שלמרחב קשרים הדוקים עמו. התנועות מטיפות להתחדשות אורבנית, שהיא מבורכת מצד אחד אבל גם תורמת רבות להאצת הליכים של ג'נטריפיקציה והגדלת פערים כלכליים וחברתיים, וזוכה לביקורת מצד ארגונים חברתיים.

בסדנה בישראל מתארחים האדריכל ניל פייטון מקליפורניה ונשיא ומנכ"ל ה-CNU ג'ון נורקוויסט משיקגו, דמויות מפתח בתחום. פייטון, ידיד ותיק של עמותת מרחב, אחראי למיזמים בהתחדשות עירונית ברחבי העולם. נורקוויסט הוא זה שהציע לעמותה לייבא את המכון לישראל, בעצמו בוגר המכון האמריקאי שכיהן כראש העיר מילווקי בין השנים 1988-2004, שבה יישם את לקחי הסדנה שעבר. בכהונתו כראש העיר עשה היסטוריה במילווקי כשהורה על הריסתה של אוטוסטרדת ענק שחתכה את לב העיר - הכביש המהיר הארוך ביותר שנהרס בנסיבות כאלה - והחזיר את מרכז העיר לחיים.

השניים הציגו את משנתם במפגש לרגל השקת המכון בישראל שהתקיים ביום שני בבית העיר ברחוב ביאליק בתל אביב - דוגמה חיה בפני עצמה לעסקת חבילה של התחדשות עירונית וג'נטריפקציה. נורקוויסט הפליא בתובנות לעומק האורבניות שהשמיע ברוב חן ובהומור של פוליטיקאי מיומן: עיר עירונית היא ירוקה בהגדרה, הוא אמר. עיר צפופה עושה טוב לסביבה. גודש - של תנועה, תחבורה, תעסוקה, מסחר, כסף, בני אדם - הוא כמו כולסטרול טוב שהגוף זקוק לו לקיומו. וכן, אין פסול במכוניות פרטיות ובחניות, אפילו פרועות במקצת, ברחוב העירוני. רחובות צרים טובים יותר מכבישים מהירים בתוככי העיר, ולא אסון אם ישנם פקקי תנועה. עיר אינה בשביל לחלוף בה במהירות ממקום למקום. עירוב שימושים של תחבורה, מסחר ותנועת בני אדם הוא המהות של הרחוב העירוני לדורותו. הפרדת שימושים - איזור - היא רעל לסביבה. אם הסדנה חינכה אותו מחדש או הוא כזה, היא שאלה פתוחה.

הצלחת הסדנה הראשונה בישראל תימדד, על פי יוזמיה, בהפנמת הלקחים למערכות התכנון העירוניות ובביצוע הלכה למעשה של הפרויקטים ברוחה של הסדנה, בהיענותם של ראשי ערים נוספים להשתתף בסדנאות הבאות, בהד הציבורי שתעורר ובתמיכה כספית ממלכתית להמשך הפעילות גם אחרי הסדנה הבאה. המכון לראשי ערים מצטרף לגל של עיסוק באורבניות והעלאתה על נס בהיבטים כלכליים וסביבתיים. ערים רבות בעולם וגם ישראל משגשגות כיום, ובערים רבות ישנם רחובות עירוניים כהלכה - רחוב ביאליק בעיר מגורי רמת גן הוא דוגמה מצוינת. נדמה שבלי מחשבה תחילה גם על ההיבט החברתי, הערים עלולות בסוף להישאר עם ההצלחות, ועם מעטים ועשירים בלבד שיהנו מפריין. בדבריו בערב השקת המכון, ציין נורקוויסט כי תל אביב כיום יפה וטובה בהרבה מכפי שהוא זוכר אותה מביקור קודם לפני 20 שנה. מעניין אם בירר כמה עולה שם דירה.