|
06 מאי
2007
"קפה
אורבני" – סיכום פגישה 3 של צוות התגובות של העמותה
הפעם
הדיון
נסב על ככרות בתל-אביב. שלוש הככרות הראשיות של תכנית גדס: ככר הבימה
(התיזמורת),
ככר דיזנגוף וככר רבין. הדיון היה בהקשר של התכניות לפיתוח שלושת הככרות:
החניון
התת-קרקעי והפיתוח בככר הבימה, התכניות לחניון תת-קרקעי ושיפוץ ככר רבין,
והתכניות
לביטול ההפרדה המפלסית בככר דיזנגוף והחזרתה ל"קדמותה".
התחלנו
בדיון
כולל על מה עושה ככר טובה. לפי עמדה אחת שהוצגה ככר היא טובה כאשר היא
מהווה יעד
ברור בתוך מערכת של ככרות המחוברות ביניהן על ידי צירים ראשיים ברורים.
מנגד הוצגה
הדעה שככר טובה היא חלק ממערך רחובות שבו תנועת הולכי רגל רבה. יש הצדקה
לקיומה של
ככר, אם היא מהווה מקום שכמות גדולה במיוחד של הולכי רגל צריכים לעבור
דרכו במהלך
חיי היום-יום שלהם. שתי הטענות אינן בהכרח מתנגדות זו לזו, שתיהן יכולות
להיות
נכונות, ולתאר ככרות מסוג שונה. נטען גם שככרות בעיר יכולות להיות גם יותר
מאשר
יעד או מוקד של תנועה ופעילות. הן יכולות להיות גם מקום להתכנסות באירועים
מיוחדים, בעלות ערך סימלי רב (ככר רבין), או בעצם מבואה לבנין ציבורי חשוב
או
שניים (ככר הבימה) אופי הככרות משתנה גם בהתאם לאופי האזור שבתוכו הן
נמצאות,
והפעילות המתרחשת בחזית קומת הקרקע של הבניינים שסביבן.
מכאן
המשכנו
לדיון ספציפי בככרות השונות. הייתה הסכמה כללית כמעט שהדבר העיקרי שיש
לעשות עם
ככר דיזנגוף יהיה להוריד חזרה את מפלס הולכי הרגל לגובה הרחוב. ידוע שישנה
כוונה
לעשות כך בעיריית תל-אביב, ומספר יוזמות מקומיות של סוחרים באזור. אך לא
ברור מעמד
התכנית, והיה רצוי לעשות כדי להביאה לדיון בפורום של העמותה. בכל אופן יש
להקל על
תנועת הולכי הרגל בחציה ובמעבר הרחובות ולתת לה קדימות על פני התנועה
הממונעת.
באשר לככר
רבין, הייתה הסכמה לכך שהככר בסך הכל מוצלחת, בעיקר בתפקודה הפוליטי, אם
כי בגלל
גודלה, ובגלל הניתוק בין החזיתות המסחריות שמסביב והמרחב של הככר על ידי
רחובות
רחבים, ביום יום היא שוממה למדי. ישנה דאגה גם מכוונות העירייה לבנות
חניון
תת-קרקעי גדול מתחתיה שלא ברור מעמדן. בגלל מעמדה הסימבולי החשוב כמקום
כינוס
והפגנות יש צורך לנקוט זהירות רבה בשינויים בככר. חלק מהשינויים שניתן
לשקול כדי
להפוך את הככר לפעילה יותר ביום יום הם:
- להצר את נתיבי התנועה ברחוב אבן גבירול ופרישמן כדי
להקל על חציה נוחה של
הולכי רגל אל הככר וחזרה.
- לשנות את אופי הגינון בפינות הדרומיות של הככר כך
שיאפשר תנועה חופשית
ומבטים החוצים את הככר. כדאי לבטל את הבריכה שאיננה פעילה בצד הדרום מזרחי
של
הככר, או לשנות את תכנונה כך שניתן יהיה לשבת סביבה, ושלא תהיה גורם מפריע
למעבר.
- להוסיף שדרת עצי צל בהיקף הככר כך שההליכה לאורכה
תהיה נעימה יותר.
- לאפשר לבתי קפה לפתוח שולחנות בככר באזורים מוגדרים.
ככר
הבימה
לעומת זאת היא בעלת אופי שונה, ובעיותיה מורכבות מעט יותר. זוהי ככר
המהווה בעצם
מבואה למוסדות התרבות הנמצאים בה. מיקומה בלב אזור שעיקרו מגורים, והמסחר
בה מוגבל
לכמה חנויות ובית קפה בחזית רח' מרמורק ופינת אחד העם ורוטשילד. יתר על
כן, למרות
שהיא מהווה מוקד בין שלוש שדרות, ורח' דיזנגוף, שהם כולם צירים ראשיים
בעיר, המעבר
בין שדרות רוטשילד ושדרות בן-ציון איננו מצריך מעבר בככר, והמעבר לרח'
דיזנגוף
ושדרות חן מוסתר על ידי היכל התרבות והתכנון של גן יעקב. גם רחוב מרמורק,
המחבר את
הככר לכוון אבן גבירול, קרליבך והסינמטק איננו נראה כמו רחוב המזמין ללכת
לאורכו
(למרות שבשיפוץ הנוכחי עושה רושם שישנה הרחבה של מרחב הולכי הרגל. סביר
להניח
שהחניה התת-קרקעית לא תעזור לחיבור הככר לרחובות שסביבה, התכנון של הככר
שנעשה על
ידי דני קרוון גם הוא איננו מתמודד עם הבעיות הללו, הבניה של הככר על גבי
חניה
תגביל את האפשרות להוסיף בה עצי צל משמעותיים. בין האפשרויות שהועלו
כדרכים לשפר
את הככר היו:
- להוסיף עצי צל בככר
- להוסיף אלמנטים שיכולים להחיות את הככר. מקום
להופעות מוזיקה בחוץ, מבנה
הכולל בית קפה ומסחר בפינה הדרומית מערבית של הככר
- אפשרות לחזית מסחרית בקומת הקרקע של התיאטרון
- תוספת של קומות לחזית רחוב הוברמן תמורת יצירת חזית
מסחרית לכוון הככר
- שינוי בגן יעקב כדי להקל את החיבור דרכו לשדרות חן
הפגישה
הבאה תתקיים
ב – 1.6.2007.
יודן
|
